כל יהודי צריך להיות צדיק

הרב דב קדרון

חולין קלג ע"א

בגמרא מסופר על אביי, שהיה כהן, שמאז ששמע שהכהנים הצנועים מסרבים לקבל מתנות כהונה - גם הוא סירב לקבלן, חוץ מפעם בשנה, בערב יום הכיפורים, וזאת כדי להחזיק את עצמו בתור כהן. מכיוון שלא התאפשר לו לברך ברכת כהנים בציבור בבית הכנסת אף פעם במשך השנה - אילו לא היה מקבל את המתנות לא היו אנשים יודעים שהוא כהן.

ב"בירור הלכה" מובאים שני פירושים להנהגתו של אביי: לפי פירוש אחד, כל כהן חייב לעשות, לפחות פעם בשנה, מעשה של כהונה כגון נשיאת כפים או קבלת מתנות כהונה, כדי להחזיק את עצמו בכהונה, כמו שעשה אביי.

אולם לפי פירוש אחר, אין חיוב כזה, אלא אם כהן נקלע למצב שבו אם לא יעשה מעשה מסוים יחשדו בו שאינו כהן, הוא חייב להוציא את עצמו מחשד זה, וזו הייתה הנהגתו של אביי בערב יום הכיפורים, שהוא יום טוב שבו שוחטים הרבה בהמות ויש הרבה מתנות כהונה, ואילו אביי לא היה נוטל את המתנות, היו חושדים בו שאינו כהן.

נמצא שלפי פירוש אחד הכהן צריך להחזיק את עצמו בכהונה פעם בשנה בקביעות, ולפי הפירוש השני אין לזה זמן קבוע, אלא אם מזדמן מצב שבו אם לא יחזיק עצמו בכהונה יישכח הדבר - עליו לעשות זאת.

שני עניינים דומים לזה מצינו אצל כל יהודי שצריך להחזיק את עצמו כצדיק ולא להיות רשע בעיני עצמו: א. יש חיוב על כל אחד להתוודות ולעשות תשובה ביום הכיפורים, כלומר: פעם בשנה בקביעות כל יהודי צריך להיעשות צדיק. ב. חוץ מזה גם במשך השנה, אם קרה שאדם עבר עבירה אסור לו להישאר כך, אלא עליו לשוב בתשובה בהקדם על אותה עבירה, ולהחזיק את עצמו כצדיק.