עושה עושר ולא במשפט

הרב דב קדרון

חולין קלח ע"ב

רבי אליעזר וחכמים חולקים האם יש מצוות שילוח הקן בעוף הנקרא "קורא" היושב על ביצים של עוף אחר. הלכה כחכמים שאין בזה מצוות שילוח הקן.

העוף הנקרא "קורא" הוא עוף כשר, שדרכו לרבוץ על ביצים של עופות אחרים. על העוף הזה נאמר (ירמיהו יז,יא): "קורא דגר ולא ילד, עושה עושר ולא במשפט, בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל".

המגיד מדובנא ביאר שכוונת הפסוק היא שאדם צריך להשיג את עושרו בדרך כשרה, ביושר ובצדק. הקורא שדוגר על ביצים של עופות אחרים מצפה שהאפרוחים שיבקעו מהביצים הללו ילכו אחריו, אולם כאשר האפרוחים גדלים הם מבינים שהקורא לא ילד אותם ואינם נמשכים אחריו. כך גם מי שעושה עושר בדרך לא ישרה "ולא במשפט", התוצאה תהיה - "בחצי ימיו יעזבנו", ולא זו בלבד, אלא ש"באחריתו יהיה נבל" - רשעותו תתפרסם, ובמקום להיחשב עשיר ומכובד כמו שהוא דמיין לעצמו, הוא ייחשב נבל בעיני הבריות

ממון שבאמת שייך לאדם, שאסף אותו בצדק ובמשפט - לא ישלוט בו שום עושק וגזל. אבל ממון שאדם משיג בדרך שאינה ישרה - יכול לגרום לו מקרים לא טובים ופגעים. על זה אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי י,כב): "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה".

לא כל מה שאדם מצליח להחזיק בידו אכן שייך לו באמת. אפשר לאסוף נכסים, מעמד וכבוד בדרכים שונות, אך רק מה שנרכש ביושר נעשה קניינו האמיתי של האדם. המוסר שהתורה מלמדת הוא שהצלחה אינה נמדדת רק בגודל הרווח, אלא בטוהר הדרך שהובילה אליו. ברכת ה' שורה לא על התוצאה בלבד, אלא על האדם שבחר לעשות את הדבר הנכון.