דף כט - א

אמר רבי חנינא: קשה יציאת נשמה מן הגוף  כציפורי כמו הוצאת חבל של ספנים שיש בו בעוביו קשר, התקוע בפי ה"וושט", בתוך התורן של הספינה, וקשה מאד לשלוף את החבל מהתורן מחמת הקשר שבעוביו.

רבי יוחנן אמר: כפטירי, כמו קשר רחב יותר, שקושרים באמצעותו שתי ספינות, אחת לשניה, הנתון בפי וושט, שקשה יותר להוציאו מהתורן ^[456].

ואמר רבי לוי בר חיתא: הנפטר מן המת, לא יאמר לו "לך לשלום", אלא יאמר לו "לך בשלום".

ולעומת זאת, הנפטר הנפרד מן האדם החי, לא יאמר לו "לך בשלום", אלא "לך לשלום".

ומבארת הגמרא את החילוק:

הנפטר מן המת לא יאמר לו "לך לשלום" אלא "לך בשלום" - כמו שנאמר לאברהם אבינו "ואתה תבוא אל אבתיך בשלום, תקבר בשיבה טובה".

הנפטר הנפרד מן אדם החי - לא יאמר לו "לך בשלום", אלא [שמות ד] "לך לשלום". שהרי דוד שאמר לאבשלום [שמואל ב טו] "לך בשלום" - הלך אבשלום ונתלה בענף העץ!

ואילו יתרו, שאמר למשה [שמות ד] "לך לשלום" - הלך משה למצרים, והצליח!

ואמר רבי לוי: כל היוצא מבית הכנסת לאחר התפילה לבית המדרש, ללמוד, וכן כל היוצא מבית המדרש לבית הכנסת כדי להתפלל אחר לימודו, שהולך מחיל אל חיל, היות ומתפילה הוא ממשיך לתורה, ומתורה הוא ממשיך לתפילה - זוכה ומקבל פני שכי נה.

שנאמר [תהלים פד] "ילכו, אלו ההולכים מחיל אל חיל - יזכו ליראה אל אלהים בציון".

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא.

שנאמר "ילכו מחיל אל חיל - יראה אל אלהים בציון!"

הדרן עלך פרק ואלו מגלחין וסליקא לה מסכת מועד קטן