|
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש
מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות
⎯
פירוש 'חברותא' (מאת הרב יעקב שולביץ)דף יד - אאי רבי מאיר היא - הא לית ליה לרבי מאיר את הכלל ש"מכלל לאו אתה שומע הן! ואלא שמא תאמר, משנתנו בשיטת רבי יהודה היא - אי אפשר לומר כך, כי אם כן היינו רישא! הרי נשנו כבר הדברים האלה במשנה בפרק הקודם [י ב], "לחולין שאוכל לך - הרי זה נדר בקרבן", ולמה היה צריך כאן התנא לחזור ולשנות שוב את דברי רבי יהודה אלו. ומשנינן: איידי, אגב דקתני במשנתנו כבשר חזיר, כעבודת כוכבים, מותר, מפני שאינו מתפיס בדבר הנדור, להכי קתני גם דין האומר חולין. רבינא אמר תירוץ אחר לשם מה שנה התנא כאן "חולין" - לפי שהתכוון התנא לחדש שאין כאן צורך להשאל על הנדר כמו שצריך להשאל עליו בסיפא, והכי קתני: ואלו מותרין לגמרי כחולין, ואינם צריכים להשאל על נדרם - המתפיס כבשר חזיר, כעבודת כוכבים. אבל האומר לאשתו "הרי את עלי כאמא", צריך להשאל, מדרבנן, על נדרו, ופותחין לו פתח ממקום אחר, כדי שלא ייקל ראשו בנדרים. והוינן בה: ואי לא תנא חולין, האם הוה אמינא שגם האומר כבשר חזיר בעי שאלה? ומי איכא לאסוקי על דעתא הכי!? וכי יתכן להעלות זאת על הדעת? הא, והרי מדקתני סיפא: האומר לאשתו הרי את עלי כאימא - פותחין לו פתח ממקום אחר, מכלל זה אתה למד, דרישא - לא בעיא שאלה! אלא מחוורתא, שחולין - ממילא נסבה. ועתה מבארת הגמרא את מקור הדין שרק אם מתפיסים בדבר הנדור חל הנדר - מנהני מילי? - אמר קרא: [במדבר ל] "איש כי ידור נדר לה'". מכפל הלשון "ידור נדר", אתה למד שאין אפשרות להתפיס בנדר - עד שידור, שיתפיס, בדבר הנדור. [1] והוינן בה: אי הכי, שמ"ידור נדר" אתה למד זאת, אפילו המתפיס בדבר האסור נמי יחול נדרו! דהא גם באיסור כתיב לשון כפול, המלמד על התפסה - שנאמר "לאסור איסר על נפשו"!? ומשנינן: אין ללמוד התפסה בדבר האסור מדברי הכתוב הזה, כי "לאסור איסר", מבעי ליה - לכדתניא: דתניא: איזהו איסר האמור בתורה: האומר שלא אוכל בשר ביום זה כיום שמת בו אביו, שהיא התפסה בדבר הנדור. שנינו במשנה: האומר לאשתו הרי את עלי כאימא, צריך להשאל עליו, ופותחים לו פתח ממקום אחר. ורמינהו סתירה לכך מברייתא אחרת: דתניא: האומר "הרי את עלי כבשר אימא, דהיינו, דבר זה אסור עלי כבשר אמי, כבשר אחותי, כערלה, וככלאי הכרם" - לא אמר כלום! אמר תירץ אביי: אמנם לא אמר כלום מדאורייתא, ואולם, צריך הוא שאלה מדרבנן. רבא אמר: הא שלא אמר כלום הוא בתלמידי חכמים, שאין לחשוש שיבואו לידי מכשול אם לא יצטרכו לבוא ולהשאל. הא, משנתנו מדברת בעם הארץ. וראיה לדברי: והתניא: הנודר בתורה - לא אמר כלום. ואמר על כך רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם. ואמר רב נחמן: ותלמיד חכם - אינו צריך שאלה! הערות[1] עיין בהקדמה ביאור הענין, האם צריך לידור בדבר הנדור, או שאם בא להתפיס, עליו להתפיס בדבר הנדור ולא בדבר האסור. |