|
טקסט הדף מנוקד
מִשּׁוּם אַוֵּירָא אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּסוּכָּה קְטַנָּה מַחְלוֹקֶת וְכִי דַּרְכָּהּ שֶׁל מַלְכָּה לֵישֵׁב בְּסוּכָּה קְטַנָּה אָמַר רַבָּה בַּר רַב אַדָּא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא סוּכָּה הָעֲשׂוּיָה קִיטוֹנִיּוֹת קִיטוֹנִיּוֹת
וְכִי דַּרְכָּהּ שֶׁל מַלְכָּה לֵישֵׁב בְּסוּכָּה הָעֲשׂוּיָה קִיטוֹנִיּוֹת קִיטוֹנִיּוֹת אָמַר רַב אָשֵׁי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְקִיטוֹנִיּוֹת שֶׁבָּהּ רַבָּנַן סָבְרִי בָּנֶיהָ בְּסוּכָּה מְעַלְּיָא הֲווֹ יָתְבִי וְאִיהִי יָתְבָה בְּקִיטוֹנִיּוֹת מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא וּמִשּׁוּם הָכִי לָא אָמְרִי לַהּ דָּבָר וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר בָּנֶיהָ גַּבָּהּ הֲווֹ יָתְבִי וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא אָמְרִי לַהּ דָּבָר אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק הֲלָכָה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מַחְזֶקֶת רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא כְּמַאן כְּבֵית שַׁמַּאי אֲמַר לֵיהּ אֶלָּא כְּמַאן אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַבִּי אַבָּא דַּאֲמַר לָךְ מַנִּי אֲמַר לֵיהּ בֵּית שַׁמַּאי הִיא וְלָא תְּזוּז מִינַּהּ מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מִמַּאי דְּבֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּסוּכָּה קְטַנָּה פְּלִיגִי דִּלְמָא בְּסוּכָּה גְּדוֹלָה פְּלִיגִי וּכְגוֹן דְּיָתֵיב אַפּוּמָּא דִּמְטוּלְּתָא וְשׁוּלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר שׁוּלְחָנוֹ וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי לָא גָּזְרִינַן וְדַיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשׁוּלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין וְאִם אִיתָא מַחְזֶקֶת וְאֵינָהּ מַחְזֶקֶת מִיבְּעֵי לֵיהּ וּבְסוּכָּה קְטַנָּה לָא פְּלִיגִי וְהָתַנְיָא מַחְזֶקֶת רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ כְּשֵׁרָה רַבִּי אוֹמֵר עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת וְתַנְיָא אִידַּךְ רַבִּי אוֹמֵר כׇּל סוּכָּה שֶׁאֵין בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ אֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ כְּשֵׁרָה וְאִילּוּ שׁוּלְחָנוֹ לָא קָתָנֵי קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ הָא בֵּית שַׁמַּאי הָא בֵּית הִלֵּל אָמַר מָר זוּטְרָא מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא מִדְּקָתָנֵי בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין וְאִם אִיתָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יָצָא וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יָצָא מִיבְּעֵי לֵיהּ וְאֶלָּא קַשְׁיָא מִי שֶׁהָיָה לְעוֹלָם בְּתַרְתֵּי פְּלִיגִי פְּלִיגִי בְּסוּכָּה קְטַנָּה וּפְלִיגִי בְּסוּכָּה גְּדוֹלָה וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשׁוּלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יָצָא וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יָצָא וְשֶׁאֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָּא כְּדֵי רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בִּלְבַד בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה וּמִן הַמַּעֲקֶה וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים וְאֵינוֹ נֶחְלָט בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְאֵין חוֹזְרִין עָלָיו מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה וְאֵין מְעָרְבִין בּוֹ וְאֵין מִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וְאֵין מַנִּיחִין בּוֹ עֵירוּב רש"י
משום אוירא. רוח שהוא שולט בה מפני החום: אלא למ''ד בקטנה פליגי. אבל בגדולה אפילו רבנן מודו: וכי דרכה של מלכה. והלא נערותיה ומשרתיה מסובים עמה: לקיטוניות שבה. סוכה גדולה לבני מסיבת' וקיטונית קטנה בתוכה לצניעות והיא בקיטונית יתבא ואע''ג דפסולה לא איכפת לן דאשה פטורה מן הסוכה: ורבי יהודה סבר כו'. וא''ת לרב חנן דמוקי פלוגתא בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו הכא כיון דבניה גבה הויא לה גדולה ומודו בה רבנן ומאי ראיה של רבי יהודה י''ל דשולחנה בתוך הסוכה הגדולה היתה ובניה על השולחן היו יושבין ראשן ורובן ולא כמסובין הן ולא כזקופין ולי נראה דודאי לרב חנן קשיא והאי תירוצא לרב הונא הוא וכן עיקר דשיעור ראשו ורובו אמרינן לקמן דאינו אלא ז' טפחים ואי אפשר לשבעה בנים בשבעה טפחים: כב''ש. דאי כב''ה לא בעי שולחנו כדלקמן בפרק הישן (דף כח.): ודיקא נמי גרסינן ודיקא נמי כדלקמן בגדולה פליגי והוא יושב על הפתח מבחוץ וראשו מושכב לתוכה ושולחנו לפני גופו בבית: מדקתני. גבי פלוגתא מי שהיה ולא איירי בשיעורא דסוכה: ואם איתא. דבשיעורא דסוכה פליגי ליתני סוכה המחזקת ראשו ורובו ושולחנו כשרה ושאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ב''ש פוסלין כו': אמר מר זוטרא דיקא נמי. דבקטנה פליגי ובשיעורא דפוסלין ומכשירין על כרחך אסוכה מהדרי: אלא לא גרסינן והכי גרסינן לעולם בתרתי פליגי: פטור מן המזוזה. כולה מפרש טעמא לקמן: ואינו נחלט. אלא פודהו לעולם ויוצא ביובל אם לא גאלו כשאר קרקע בלא בנין: מעורכי המלחמה. מי האיש אשר בנה בית חדש וגו' (דברים כ): ואין מערבין בו. דרך בתיהם להיות פתוחין לחצר והרבה בתים פתוחים לחצר אחת והן יוצאין דרך חצר לרשות הרבים נמצא החצר רשות לכולן והבתים כל אחד מיוחד לבעליו ואמרו חכמים אין מוציאין מרשות לרשות בלא עירוב שיערב כל הרשויות להיותם רשות אחת ותיקנו ליתן כל בית ובית שבחצר פת וכולן בסל אחד ומניחין אותו באחד מן הבתים ונעשים כולם כאילו דרין באותו בית וכל הבתים דירה אחת ואשמעינן הכא דבית שאין בו ד' על ד' אין צריך ליתן את הפת: ואין משתתפין בו. שתיקנו חכמים על כל חצר הפתוחה למבוי כדרך שתיקנו עירוב לבתי החצר שיהו נותנין בשיתוף ואם בית קטן זה פתוח לחצר שבמבוי ואין בית אחר פתוח לה אין משתתפין בו אין צריכה ליתן בשיתוף: ואין מניחין בו עירוב. החצר לאחר שגבו אותו מן הבתים:
תוספות
לא נצרכה אלא לקיטוניות שבה. מה שדחק בקונטרס לרב חנן בר רבה מה ראיה לרבי יהודה הא אי אפשר לשבעה בנים בשבעה טפחים לאו פירכא היא דדילמא ארוכה טובא אבל לא היתה רחבה שבעה טפחים ובניה באותו אורך הוו יתבי: דאמר לך מני ב''ש היא ולא תזוז מינה כו'. בסדר רב עמרם פסק בששה מקומות הלכה כב''ש חדא האי דסוכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו ואידך במנחות פרק התכלת (דף מ. ושם) גבי סדין בציצית ב''ש פוטרין וב''ה מחייבין עוד לשם כמה חוטין הוא נותן ב''ש אמרי ד' ובה''א ג' עוד התם כמה תהא משולשלת בית שמאי אומרים ד' ובה''א ג' בכל הני עבדי כב''ש ואידך במסכת ברכות פרק אלו דברים (דף נא:) בש''א מכבדין [את] הבית ואח''כ נוטלין לידים ואמרינן בגמ' בכוליה פירקין הלכה כב''ה בר מהך עוד התם בסוף פירקא גבי מי שאכל ושתה ולא בירך דמייתי בגמרא עובדא דרבה בר בר חנה דאשכח יונה דדהבא וחד תלמיד דעבד כב''ש ואשכח ארנקי ואידך תלמיד דעבד כב''ה ואכליה אריה וקצת קשה הא דקאמר התם בכוליה פירקין הלכה כב''ה בר מהך ושמא משום דב''ה נמי מודו דלכתחילה מיהא עבדינן כב''ש ועל מה שפסק בהך דהכא כב''ש אין להקשות מהא דאמרינן פ''ק דברכות (דף יא.) דאמר רב יוסף עשה כדברי ב''ש לא עשה ולא כלום ומייתי ראיה מההיא מילתא דסוכה מעשה ברבי יוחנן החורני שחלה והלכו זקני ב''ש וזקני ב''ה לבקרו ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית אמרו לו זקני ב''ש א''כ היית נוהג כל ימיך לא קיימת מצות סוכה כל ימיך ומסקינן התם דהלכה כרבי יוחנן החורני דההיא פלוגתא בסוכה גדולה כדמסקינן דבתרתי פליגי בההיא הלכה כב''ה אבל הכא בסוכה קטנה ובהא הלכה כב''ש מיהו שמעתין דהתם תימה היכי דייק מינה דעשה כב''ש לא עשה ולא כלום דראיה דמייתי בעשה כב''ה מיירי ועוד וכי צריך ראיה על זה היכא דהלכה כב''ה שאם עשה כב''ש לא עשה ולא כלום וצ''ל דאיצטריך התם לאיתויי היכא דב''ה מחמירים מדרבנן וב''ש מוקמי לה אדאורייתא ולא גזרינן אם עשה כדברי ב''ש לא יצא ידי חובתו אפי' דאורייתא כדאשכחן לב''ש היכא דיתיב אפיתחא דמטללתא דגזרי שמא ימשך אחר שולחנו וקאמרי לא קיימת מצות סוכה מימיך דאפי' מדאורייתא לא קיים ומדבית שמאי נשמע לב''ה: בית שאין בו ד' אמות. בירושלמי חשיב שאין טובל למעשר והנודר מן הבית מותר ליכנס בו ועוד הוה ליה למימר לענין פתח בית אב של נערה המאורסה: ואין מניחין בו עירוב. דלא חזי לדירה ואפי' לשמואל דאמר פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מט. ושם) עירוב משום קנין לא מיקנו רשותייהו בשביל בית דלא חזי לדירה ודכוותיה אשכחן התם שמואל גופיה דאמר בית שמניחין בו עירוב אין צריך ליתן פת מאי טעמא כולהו הכא דיירי ואף על פי דאית ליה עירוב משום קנין ומקנו אהדדי משום דמנחי עירובן בביתו:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|