|
טקסט הדף מנוקד
כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַב אַבָּיֵי כְּרַב וְרָבָא אָמַר לָךְ עַד כָּאן לָא אָמַר רַב הָתָם אֶלָּא דִּמְחִיצוֹת לְאַכְסַדְרָה הוּא דַּעֲבִידִי אֲבָל הָכָא דְּלָאו לְהָכִי עֲבִידִי לָא
תְּנַן וְכֵן חָצֵר הַמּוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה וְאַמַּאי נֵימָא פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם תַּרְגְּמַהּ רָבָא אַלִּיבָּא דְּאַבָּיֵי כְּשֶׁהִשְׁוָה אֶת קֵירוּיוֹ בְּסוּרָא מַתְנִי לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּהַאי לִישָּׁנָא בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנִי סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁרָה רָבָא אָמַר פְּסוּלָה אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁרָה אָמְרִינַן לָבוּד רָבָא אָמַר פְּסוּלָה לָא אָמְרִינַן לָבוּד וְהִלְכְתָא כְּלִישָּׁנָא קַמָּא רַב אָשֵׁי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא דְּקָא מְסַכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר מָר הָא דְּאָמַר רָבָא יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין כְּשֵׁרָה אֵין לָהּ פַּצִּימִין פְּסוּלָה אַחְוִי לֵיהּ נִרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ אִי נָמֵי נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים דְּאִתְּמַר נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי וְלֶחִי הַיְינוּ פַּצִּימִין תָּנָא פְּסָל הַיּוֹצֵא מִן הַסּוּכָּה נִידּוֹן כַּסּוּכָּה מַאי פְּסָל הַיּוֹצֵא מִן הַסּוּכָּה אָמַר עוּלָּא קָנִים הַיּוֹצְאִים לַאֲחוֹרֵי סוּכָּה וְהָא בָּעֵינַן שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת בִּדְאִיכָּא וְהָא בָּעֵינַן הֶכְשֵׁר סוּכָּה בִּדְאִיכָּא וְהָא בָּעֵינַן צִלָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ בִּדְאִיכָּא אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וּלְגַוַּואי עֲבִידִי וּלְבָרַאי לָא עֲבִידִי אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן רַבָּה וְרַב יוֹסֵף אָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ הָכָא בְּקָנִים הַיּוֹצְאִים לִפְנִים מִן הַסּוּכָּה וּמָשְׁכָא וְאָזְלָא חֲדָא דּוֹפֶן בַּהֲדַיְיהוּ מַהוּ דְּתֵימָא הָא לֵית בַּהּ הֶכְשֵׁר סוּכָּה קָא מַשְׁמַע לַן רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְסוּכָּה שֶׁרוּבָּהּ צִלָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ וּמִעוּטָהּ חֲמָתָהּ מְרוּבָּה מְצִלָּתָהּ מַהוּ דְּתֵימָא תִּפְּסַל בְּהָךְ פּוּרְתָּא קָא מַשְׁמַע לַן וּמַאי יוֹצֵא יוֹצֵא מֵהֶכְשֵׁר סוּכָּה רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִסְכָךְ פָּסוּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה בְּסוּכָּה קְטַנָּה וּמַאי יוֹצֵא יוֹצֵא מִתּוֹרַת סוּכָּה מַתְקֵיף לַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא לֹא יְהֵא אֶלָּא אֲוִיר וַאֲוִיר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּסוּכָּה קְטַנָּה מִי פָּסֵיל אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא זֶה מִצְטָרֵף וִישֵׁנִים תַּחְתָּיו וְזֶה מִצְטָרֵף וְאֵין יְשֵׁנִים תַּחְתָּיו וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִצְטְרוֹפֵי מִצְטָרֵף וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ כָּשֵׁר אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁב אִין רש"י
כי פליגי. אביי ורבא: אליבא דרב. ומילתיה דרבא לא דחיק לאוקמא בפלוגתא דאפילו אליבא דרב פליג למיפסלה: דמחיצות. פי תקרה זה לשם אכסדרה נעשה להיות לו מחיצה לחלל זה אבל לא להיות מחיצה לאויר שחוצה להן ואילו מחיצה מעלייתא היא הוה סמכינן עלה אבל לאכשורה ע''י גוד אחית לא דכי אגמריה רחמנא למשה לגוד אחית במחיצה העשויה לחלל שלה אגמריה ולא לחוצה לה ומיהו היכא דיש לה פצימין אע''ג דלגוואי עבידן לבוד בפחות משלשה כמחיצה סתומה היא: תנן וכן חצר המוקפת אכסדרה. וגג אכסדרה מפסיק בין מחיצות הבתים ' לאויר שסיכך עליו אם יש ברוחב הגג ד' אמות פסולה דתו לא מהני לה מחיצות הבתים: אליבא דאביי. במקום אביי ובשבילו שתהא משנה זו מתורגמת לפי דבריו: כשהשוה את קירויו. שעשה קירויו נמוך ולא נתן ראשי קנים על גבי תקרה שיהא פי תקרה נראה בה אלא תלאן בשוה לפי הנסרים שאין חודן נראה בסוכה כל תקרת גגותיהן חלקה ושוה היתה ולא שיפוע כעין שלנו אלא כתקרת עליות: להא שמעתא. דאביי ורבא: דברי הכל פסולה. דכיון דתקרה לחלל אכסדרה עשויה ולא לאויר שחוצה לה אין פיה נעשה מחיצות לאויר: יש לה פצימין. בפחות משלשה: אביי אמר כשרה אמרינן לבוד. ואע''פ שהפצימין לחלל אכסדרה נעשו ולא לאויר החיצון הויא לה מחיצה דכל פחות משלשה סתימא מעלייתא היא ושדייה להכא ולהכא: ורבא אמר פסולה. דלבוד לאו מחיצה היא אלא מהלכה למשה מסיני גמירי לה וכי גמירי לה להיות מחיצה לחלל הנעשה בשבילו אבל למשדייה להכא ולהכא לא: והלכתא כלישנא קמא. דרבא ולא כלישנא בתרא דלבוד אמרינן אפילו לאויר אבל סתימת פי תקרה לא אמרינן אלא לחלל: רב אשי אשכחיה לרב כהנא כו'. סוכה זו שתים כהלכתן היו לה דרום ומזרח והשלישית סמוכה לאכסדרה ולא היה עושה בה טפח שאמרו חכמים: אחוי ליה. שהיה פצים שבו טפח ויותר עומד אצל היוצא אבל משוך רחבו לאחורי סוכה באורך שהאכסדרה עודף על הסוכה ואינו נראה לתוכה אלא עומד בשוה לדופן בסופו: ושוה מבפנים. לאותם העומדים בפנים אינו נראה אבל לאותם העומדים באכסדרה להלן מכנגד הסוכה ואין רואין את חללה נראה רוחב פצים זה בהתחלת דופן שלישית לסוכה: דאמר מר. לענין מבוי שהכשירו בלחי אם נתנו להלן מן הפתח ששוה וכלה עובי הלחי עם אורך הדופן שבפנים ונראה שהוא סוף הדופן שאינו בולט כלום לתוך חלל הפתח אבל בולט הוא לצד רשות הרבים כנגדו או מן הצד וניכר לעומדים מבחוץ שאינו מן הדופן: נידון משום לחי. והכא נמי נידון משום דופן: והיינו פצימה. זהו פצים שלה: לאחורי סוכה. חוץ לדופן אמצעי שהוא אחורי' של הסוכה: קנים. מן הסכך: והא בעינן הכשר סוכה. שהיא שבעה טפחים דעל כרחך סוכה באפי נפשה היא ומובדלת מזו: לבראי לא עבידי. דופן אמצעי זה לא לכך נעשה וגם שבצדדין תחלתן לשם סוכה נעשו אלא שהכניס דופן אמצעי לתוכן [אחר] שראה שהיתה דייה בכך: לפנים מן הסוכה. לצד דופן רביעי הפתוח משוכין ויוצאין להלן מאורך דפנות הצדדין: וממשכא ואזלא חד דופן. מדופני הצדדין בהדייהו: מהו דתימא. כיון דלא ממשיך דופן שני בהדה מוכח מילתא דבאפיה נפשה היא והא לית בה שבעה טפחים בהכשר סוכה: קמ''ל. דמן סוכה הוא והוי כשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח דלא ממשכא עד הרביעית וכשרה: ה''ג לא נצרכה אלא לסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצלתה: ה''ג מהו דתימא תיפסל בהך פורתא: יוצא מהכשר. שאינו מסוכך כהלכות סוכה: מתורת סוכה. שאפילו מין כשר אינו: לא יהא אלא אויר. ופשיטא דכשר דאפילו אויר החמור ממנו אינו פוסל בשיעור זה: אמר ליה רבי אבא. להכי אהני נידון כסוכה דאשמעינן תנא לומר שישנים תחתיו דאילו אויר פחות משלשה מצטרף להשלים שיעור הסוכה אבל אין ישנים תחתיו:
תוספות
אחוי ליה נראה מבחוץ ושוה מבפנים. תימה היאך הוא מועיל בסוכה כיון דלא מינכר מבפנים שלישית של טפח דאי משום מיגו חדא דאטו מי לא עבד רב כהנא סוכה אלא בשבת ועוד דלשלישית דאורייתא לא מהני מיגו כדפי' לעיל: לבראי לא עבידי. פי' בקונטרס דופן אמצעי זה לא נעשה לכך וקשה דממתניתין שמעינן ליה דכשר דקתני וכן חצר המוקפת אכסדרה דאם אין מן הכותל לסיכוך ד' אמות כשרה אע''ג דמחיצות בית לאו לבראי עבידי כדאמרינן לעיל (דף יז.) ונראה דאקנים היוצאים לאחורי סוכה קאי ואית ספרים דגרסי בהדיא מהו דתימא הני קנים לגוואי עבידי לבראי לא עבידי ס''ד לפוסלה לפי שאינה עשויה לצל קמ''ל דכשרה: לא יהא אלא אויר. ופשיטא דכשר דאפילו האויר החמור ממנו אינו נפסל בשיעור זה אמר ליה רבי אבא להכי אהני נידון כסוכה דאשמעינן לומר שישנים תחתיו דאילו אויר פחות משלשה מצטרף להשלים שיעור הסוכה אבל אין ישנים תחתיו כך פירש בקונטרס וקשיא אמאי נקט ר' אושעיא סוכה קטנה הא בסוכה גדולה נמי איצטריך לאשמועינן דישנים תחתיו ודוחק הוא לומר דנקט סוכה קטנה משום דאשמעינן בה תרתי דמצטרף וישנים תחתיו ועוד קשה דכל מקום חשבינן אויר פחות משלשה כסתום על ידי לבוד ולא דמי לסכך פסול פחות מג' דאין שייך לעשותו כסתום בסכך כשר מאחר דיש בו סכך פסול ועוד מי יוכל להזהר בסוכה מלאה נקבים שאין צלתה מרובה מחמתה אלא משהו שלא ישן כנגד הנקבים ונרא' כספרים דגרסי' התם אויר מצטרף וישנים תחתיו וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו כלומר הא דאפשיטא דכשר אפילו אויר החמור ממנו אינו נפסל כשיעור זה אדרבה סכך פסול חמור ממנו דאין ישנים תחתיו והוה אמינא מטעם זה דאין מצטרף כדמתמה בתר הכי מי איכא מידי ומיהו קשיא מסיככה בשפודין דמכשירין בשיש ריוח ביניהן כמותן ואי אפשר שלא (יתן) כנגד השפודין לכך צריך לפרש בשיש הכשר סוכה בלא האויר ובלא הפסול ישנים תחתיו בין בזה בין בזה ולהכי נקט סוכה קטנה ובירושלמי דברכות פרק שלשה שאכלו משמע דאויר מצטרף ואין ישנים תחתיו כפירוש הקונטרס וז''ל אנן קיימין בסוכה וילפינן מטיט הנרוק דתנינן תמן הרחיק הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה פחות מכאן כשרה מהו לישן תחתיו התיב ר' יצחק בן אלישב הרי טיט הנרוק שמשלים במקוה ואין מטבילין בו אף הכא משלים בסוכה ואין ישנים תחתיו:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|