סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בַּשָּׁרָב וְרוֹחֵץ אֲפִילּוּ בְּמֵי מִשְׁרָה
תִּינַח בִּימוֹת הַחַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק פְּעָמִים שֶׁאָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה מְלוּכְלָךְ בְּטִיט וּבְצוֹאָה וְרוֹחֵץ אֲפִילּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים
תִּינַח בְּשַׁבָּת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
אָמַר רָבָא מִי אִיכָּא מִידֵּי דִּבְשַׁבָּת שְׁרֵי וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר אֶלָּא הוֹאִיל וּבְשַׁבָּת שְׁרֵי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נָמֵי שְׁרֵי
וּמִי אִית לֵיהּ לְרָבָא הוֹאִיל וְהָתְנַן הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁינָּיו לֹא יְגַמֵּעַ בָּהֶן אֶת הַחוֹמֶץ אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְּדַרְכּוֹ וְאִם נִתְרַפֵּא נִתְרַפֵּא וְרָמֵינַן עֲלַהּ לֹא יְגַמֵּעַ וּפוֹלֵט אֲבָל מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ
וַאֲמַר אַבָּיֵי כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין מְגַמֵּעַ וּפוֹלֵט תְּנַן וְרָבָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ וְלָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם טִבּוּל כָּאן לְאַחַר טִבּוּל
וְאִם אִיתָא נֵימָא הוֹאִיל וְקוֹדֶם טִבּוּל שְׁרֵי לְאַחַר טִבּוּל נָמֵי שְׁרֵי הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא
וּמִמַּאי דְּמֵהַהִיא הֲדַר בֵּיהּ דִּלְמָא מֵהָא הֲדַר בֵּיהּ לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתַנְיָא כׇּל חַיָּיבֵי טְבִילוֹת טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בֵּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב בֵּין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים
וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן וְכוּ' מַאי אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכְּלִי עַל גַּב מֵימָיו לְטַהֲרוֹ בְּיוֹם טוֹב
מַנִּי מַתְנִיתִין לָא רַבִּי וְלָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא אֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכְּלִי עַל גַּב מֵימָיו לְטַהֲרוֹ וְאֵין מַשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מַטְבִּילִין כְּלִי עַל גַּב מֵימָיו לְטַהֲרוֹ וּמַשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן
מַנִּי אִי רַבִּי קַשְׁיָא הַשָּׁקָה אִי רַבָּנַן קַשְׁיָא הַטְבָּלָה
אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי אִיבָּעֵית אֵימָא רַבָּנַן אִי בָּעֵית אֵימָא רַבִּי רֵישָׁא דְּבָרַיְיתָא בְּיוֹם טוֹב וְסֵיפָא בְּשַׁבָּת וְכוּלַּהּ מַתְנִיתִין בְּיוֹם טוֹב

רש"י

בשרב. חום: מי המשרה. ששורין הפשתן בהן: ביום הכפורים. שאסור ברחיצה משום ענוי ומותר בטבילת מצוה כדלקמן: מאי איכא למימר. הא ודאי מוכחא מלתא דלטבילה מתכוין ולא כמיקר: מי איכא מידי. דמלאכה דבשבת שרי וליכא איסור דרבנן משום דדמיא למלאכה: וביום הכפורים אסור. משום מלאכה כי הא דבעית למסרי עליה משום דנראה כמתקן: כיון דבשבת. דחמירא במלאכה שרי משום טעמא דמיקר: ביום הכפורים נמי שרי. ואע''ג דלא נראה כמיקר שלא תחמיר לענין מלאכה ביום הכפורים משבת: ומי אית ליה הואיל. באיסורי שבת כה''ג משום דשרי בהא לא תשרי בהא: לא יגמע בהן את החומץ. לרפואה דכל רפואה בשבת גזור בה רבנן משום שחיקת סממנין שהיא אב מלאכה טוחן: אבל מטבל הוא. בו מאכלו כדרכו: לא יגמע ופולט. דמוכחא מלתא דלרפואה עביד: ואמר אביי גרסינן: ורבא אמר. גרסינן: קודם טבול. קודם אכילה מגמע ובולע דלא מוכחא מלתא דלרפואה דסברי חומץ אהני ליה למיכל: לאחר טבול. לאחר אכילה וטבל מאכלו בחומץ דמוכחא מלתא דלאו חומץ בעי למטעם אלא משום רפואה ואמאי הרי קודם אכילת שבת היה מותר ובחצי שבת אתה אוסרו ובחצי שבת אתה מתירו: נימא הואיל. וקודם אכילה שרי דנראה כחפץ בבליעת חומץ לאחר אכילה נמי שרי שאין חלוק בשיעור של שבת: הדר ביה רבא מההיא. דחומץ ושנייה כאביי ואת זו דטבילה דאית ליה הואיל אמר לאחר חזרה: דלמא מהא. דטבילה דיוה''כ הדר ביה ושל חומץ אמר באחרונה: לא ס''ד. למיסר טבילה ביוה''כ: בין בתשעה באב בין ביום הכפורים. ואע''פ שאסורין ברחיצה: אין מטבילין כלי. הצריך טבילה על גב השקת מימיו לטהרו: הכי גרסינן דתניא אין מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן דברי רבי וחכמים אומרים מטבילין כלי על גב מימיו לטהרו ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן מני אי רבי קשיא השקה אי רבנן קשיא הטבלה אי בעית אימא רבי אי בעית אימא רבנן אי בעית אימא רבי מתניתא רישא בי''ט וסיפא בשבת וכולה מתני' בי''ט ואי בעית אימא רבנן וכולה מתני' בשבת. וה''פ אי רבי קשי' השקה דרבי אסר ומתני' תנן משיקין אי רבנן קשיא הטבלה דאינהו שרו להטביל ומתניתין קתני אין מטבילין ומשני רישא דמתניתא רישא דמלתא דרבי דאיירי בהטבלה לאוסרה הא השקה שריא איירי בי''ט וסיפא דמלתיה דאסר אף השקה איירי בשבת וכן רבנן נמי רישא איירי בי''ט וסיפא איירי בשבת והכי קאמר מטבילין כלי על גב מימיו לטהרו ביו''ט וכל שכן דמשיקין ומשיקין את המים בכלי אבן בשבת השקה אין הטבלה לא ובתוספתא דביצה ודשבת בהדיא תני בה הכי אין מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו בי''ט ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת דברי רבי וחכמים אומרים כו' והשתא דברייתא מתוקמא הכי אי בעית אימא מתני' רבנן היא וכולה מתני' בשבת הלכך הטבלה אסירא והשקה שריא כרבנן דאמרי משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת השקה הוא דשריא הא הטבלת כלים אסירא:

תוספות

הדר ביה רבא מההיא. פי' מההיא שנויא דקא משני כאן קודם כו' לא ס''ד דאמר כל חייבי טבילות כו' ותימה מנא ליה דרבא הדר ביה מההיא שנויא לעולם אימא לך דהדר משנויא דהואיל דמאי מזקיקו לההוא טעמא דהואיל דקמשני מתני' משום דנראה כמתקן ואימא דהדר ביה מההיא שנויא והדר ביה נמי מההיא שנויא דהואיל והא דכלים אסורים מההיא טעמא דשנויי אמוראי דלעיל משום שמא יעבירנו או ישהא או יסחוט וי''ל דסמי חדא מקמי תרתי ההיא שנויא דהכא כאן קודם טבילה מקמי תרתי שנויי דמשני משום מתקן כלי והואיל ולא נהירא חדא דהא בהא תליא דהא מה דמשני רבא הואיל ושבת כו' היה כולו להעמיד שנויא משום דנראה כמתקן ועוד דהיה לו לפרש האי מקמי תרתי לכך נראה לי דקים ליה לגמרא דלא היה יכול לעקור מפני שנראה כמתקן כיון דמתרץ ליה עלה דמתני' אבל היה סבור לעקור שנויא דהואיל ומהא נמי מייתי ראיה דאין יכול לעקור [וע''ע תוס' שבת קיא. ד''ה לא]: כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים. היינו דוקא להני שטובלין טבילת מצוה בזמנה אבל השתא שכל טבילות שנשותינו טובלות היינו טבילה שלא בזמנה דהן סופרות ז' נקיים מספק שהן זבות אינן טובלות בט' באב וביוה''כ ומיהו יש לחלק כדאמר ביומא (דף פח.) נדות ויולדות טבילתן בלילה זבין וזבות טבילתן ביום בעל קרי טובל והולך עד המנחה כדי שיתפלל תפלת המנחה בטהרה אבל לאחר המנחה לא יטבול ומפרש התם טעמא דאי משום תפלת נעילה היה יכול להמתין עד הלילה ויטבול ויתפלל תפלת נעילה בלילה ואמאי אינו טובל ביום כדי שתהא הטבילה בזמנה אלמא ש''מ דקסבר ההוא תנא דטבילה בזמנה לאו מצוה היא ואפילו הכי שריא ביוה''כ ומיהו בתשעה באב אין טובלין כר' חנינא בן אנטיגנוס דאמר כדאי בית אלהינו לאבד טבילה אחת בשנה וקאמר עלה בירושלמי הורה ר' לוי כר' חנינא בן אנטיגנוס ולית הלכתא כהך משנה דקאמר כל חייבי טבילות וכו' ועוד אומר ר''י דבזמן הזה אין טובלין לא ביוה''כ ולא בט' באב דדוקא הם שהיו עוסקין בטהרות היה צריך לטבול מיד כדי שלא יטמאו הטהרות אבל השתא דהטבילה אינה באה אלא לטהרה לבעלה יכולה היא לרחוץ ולחוף ערב יוה''כ כדי שתסרוק שערה וחופפת מעט למוצאי יום הכפורים משום דצריך חפיפה סמוך לטבילה וכן בט' באב דהא אפי' תטבול ביום הכפורים ובט' באב אסורה. לבעלה: ושוין שמשיקין המים בכלי אבן לטהרן. אבל לא בכלי עץ לפי שהוא מקבל טומאה מן המשקין ונמצא שהוא מטביל כלי וא''ת אמאי אין מטבילין אותו הא איכא תרתי לטיבותא חדא דנטמא בי''ט ועוד דלא נטמא כי אם בולד הטומאה וכולי עלמא מודים דמטבילין לכל הפירושים דלעיל ולמאן דמוקי מתניתין בשבת וכרבנן ניחא אבל למאן דמוקי לה בי''ט וכו' קשיא וי''ל דמ''מ אין לגרום הטומאה לכלי בידים כדי שיטבילנו דדוקא כשנטמא כבר בולד הטומאה הוא דמטבילין אותו אבל אסור לטמאותו על מנת להטבילו בי''ט: אין מטבילין את הכלי על גבי מימיו לטהרו ואין משיקין וכו'. הכי גריס רש''י הטבלה קודם השקה בין בדברי רבי בין בדברי חכמים ובספרים היה כתוב אפכא השקה קודם הטבלה והכל אחד אלא שגרסת הספרים גרס רישא בשבת וסיפא בי''ט ולגירסת רש''י רישא בי''ט וסיפא בשבת ועל פי התוספתא הגיה רש''י הגירסא ולפי מה שכתוב בספרים השקה קודם הטבלה לא תוכל לפרש רישא בי''ט וסיפא בשבת אלא אם כן תפרש שאמתניתין קאי דקתני משיקין אבל לא מטבילין ושבוש הוא כדפירש רש''י:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר