סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בִּפְרוֹזְבּוּטֵי אָמַר רַב פָּפָּא וְקָרוּ לֵיהּ עַבְדָּא דְּמִזְדַּבַּן בְּטֻלְמֵי
וְכׇל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי מְלַמֵּד שֶׁכׇּל גְּנָזָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע חֲקוּקִין עַל לִבּוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁרוֹאֶה אֶת מׇרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אָמַר כׇּל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כׇּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁנֶּאֱמַר בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי [וְגוֹ'] מַאי לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לָעוֹשִׂין צִבְיוֹנוֹ וְלַמְצַפִּין תִּפְאַרְתּוֹ יָכוֹל לַכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁאָר עַמּוֹ לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם
וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט זֶה הַדָּן אֶת יִצְרוֹ וְלַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט זֶה הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלִגְבוּרָה זֶה הַמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שָׁעְרָה [אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים] שֶׁמַּשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת
אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה נִשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂרָאֵל עָסְקוּ בַּתּוֹרָה אוּמּוֹת הָעוֹלָם לֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה
אֲמַר לֵיהּ גַּם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ פָּקוּ פְּלִילִיָּה אֵין פָּקוּ אֶלָּא גֵּיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וְאֵין פְּלִילִיָּה אֶלָּא דַּיָּינִין שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַן בִּפְלִילִים
וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית אָמַר רַבִּי לֵוִי כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה לְבֵית הַצְּלָמִים נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנָּה שְׁכִינָה אָמְרָה אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי שֶׁמָּא אַתָּה דָּן עַל שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְעַל אוֹנֶס כְּרָצוֹן
אוֹ שֶׁמָּא עַל שֶׁקְּרָאתִיו כֶּלֶב שֶׁנֶּאֱמַר הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי חָזְרָה וּקְרָאַתּוּ אַרְיֵה שֶׁנֶּאֱמַר הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה
וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְדַּמְּנוּ לָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶחָד שֶׁהִגְבִּיהַּ אֶת צַוָּארָהּ וְאֶחָד שֶׁמָּשַׁךְ חוּט שֶׁל חֶסֶד עָלֶיהָ וְאֶחָד שֶׁמָּתַח אֶת הַשַּׁרְבִיט
וְכַמָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה וְהֶעֱמִידוֹ עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְאָמְרִי לַהּ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְאָמְרִי לַהּ עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּמַתְנִיתָא תָּנָא עַל שִׁשִּׁים וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַמָּתָהּ שֶׁל בַּת פַּרְעֹה וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשִׁינֵּי רְשָׁעִים דִּכְתִיב שִׁינֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אַל תִּקְרֵי שִׁבַּרְתָּ אֶלָּא שִׁרְיבַּבְתָּ רַבָּה בַּר עוֹפְרָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ מָאתַיִם
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ חֲצִי הַמַּלְכוּת וְלֹא כׇּל הַמַּלְכוּת וְלֹא דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ לַמַּלְכוּת וּמַאי נִיהוּ בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה תָּנוּ רַבָּנַן מָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁזִּימְּנָה אֶת הָמָן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר פַּחִים טָמְנָה לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִבֵּית אָבִיהָ לָמְדָה שֶׁנֶּאֱמַר אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְגוֹ' רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטּוֹל עֵצָה וְיִמְרוֹד
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל אָחוֹת יֵשׁ לָנוּ בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְיַסִּיחוּ דַּעְתָּן מִן הָרַחֲמִים רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מָצוּי לָהּ בְּכׇל עֵת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר אוּלַי יַרְגִּישׁ הַמָּקוֹם וְיַעֲשֶׂה לָנוּ נֵס
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר אַסְבִּיר לוֹ פָּנִים כְּדֵי שֶׁיֵּהָרֵג הוּא וְהִיא רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מֶלֶךְ הֲפַכְפְּכָן הָיָה אָמַר רַבִּי גַּמְלִיאֵל עֲדַיִין צְרִיכִין אָנוּ לַמּוֹדָעִי דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר קִנְּאַתּוּ בַּמֶּלֶךְ קִנְּאַתּוּ בַּשָּׂרִים
רַבָּה אָמַר לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בְּחוּמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְגוֹ' אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לְאֵלִיָּהוּ אֲמַר לֵיהּ כְּמַאן חַזְיָא אֶסְתֵּר וַעֲבַדָא הָכִי אֲמַר לֵיהּ כְּכוּלְּהוּ תַּנָּאֵי וּכְכוּלְּהוּ אָמוֹרָאֵי
וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עׇשְׁרוֹ וְרוֹב בָּנָיו וְכַמָּה רוֹב בָּנָיו אָמַר רַב שְׁלֹשִׁים עֲשָׂרָה מֵתוּ וַעֲשָׂרָה נִתְלוּ וַעֲשָׂרָה מְחַזְּרִין עַל הַפְּתָחִים
וְרַבָּנַן אָמְרִי אוֹתָן שֶׁמְּחַזְּרִין עַל הַפְּתָחִים שִׁבְעִים הָיוּ דִּכְתִיב שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ אַל תִּקְרֵי שְׂבֵעִים אֶלָּא שִׁבְעִים
וְרָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר כּוּלָּן מָאתַיִם וּשְׁמוֹנָה הֲווֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְרוֹב בָּנָיו וְרוֹב בְּגִימַטְרִיָּא מָאתַן וְאַרְבֵּיסַר הָווּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְרֹב כְּתִיב
בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם נָדְדָה שְׁנַת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם וְרַבָּנַן אָמְרִי נָדְדוּ עֶלְיוֹנִים נָדְדוּ תַּחְתּוֹנִים רָבָא אָמַר שְׁנַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַמָּשׁ
נְפַלָה לֵיהּ מִילְּתָא בְּדַעְתֵּיהּ אָמַר מַאי דְּקַמַּן דְּזַמֵּינְתֵּיהּ אֶסְתֵּר לְהָמָן דִּלְמָא עֵצָה קָא שָׁקְלִי עִילָּוֵיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא לְמִקְטְלֵיהּ הֲדַר אָמַר אִי הָכִי לָא הֲוָה גַּבְרָא דְּרָחֵים לִי דַּהֲוָה מוֹדַע לִי הֲדַר אָמַר דִּלְמָא אִיכָּא אִינִישׁ דַּעֲבַד בִּי טֵיבוּתָא וְלָא פְּרַעְתֵּיהּ מִשּׁוּם הָכִי מִימַּנְעִי אִינָשֵׁי וְלָא מְגַלּוּ לִי מִיָּד וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים
וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים מְלַמֵּד שֶׁנִּקְרָאִים מֵאֵילֵיהֶן וַיִּמָּצֵא כָתוּב כְּתָב מִבְּעֵי לֵיהּ מְלַמֵּד

רש"י

בוטי. לשון עניות כמו והעבט תעביטנו (דברים טו) במסכת גיטין (דף לז.): בטולמי. נהמא בככרות לחם עשרים לחם שעורים (מלכים ב ד) מתרגמינן עשרין טולמין דלחמא: לרוח משפט. לשופטים את רוחן יהיה לעטרה: דן את יצרו. כופהו לשוב בתשובה: ומתגבר על יצרו. אינו הולך אחריו לעבור עבירה: שמשכימין כו'. והיינו שערה שעושין [שנעשים שוערים] לפתוח דלתות בהשכמה ולאחר [שם עד] זמן נעילתו: גם אלה. אלו הרשעים הנידונין בגיהנם: ביין שגו. כלומר אף הם עשו כהם לפיכך דנם: פקו פליליה. לגיהנם נשפטו: אלי אלי למה עזבתני. במזמור אילת השחר הוא: על אונס. [אע''פ] שאני באה אליו מאלי אונס הוא: הצילה מחרב נפשי. באותו מזמור הוא: אמתה של בת פרעה. ותשלח את אמתה ותקחה (שמות ב): בשיני רשעים. עוג מלך הבשן במס' ברכות פרק הרואה (דף ד:) [שעקר הר בת ג' פרסי להשליכו על ישראל ונתנו על ראשו ושלח הקב''ה נמלים ונקבוהו ונכנס בצוארו בקש לשומטו ונשתרבבו שיניו לכאן ולכאן]: אל תקרי שברת אלא שרבבת. גרסינן ומשיני רשעים נפיק להאי דרשה דליכתוב קרא ושן רשע אלא י' דשיני וי''ם דרשעים הרי ששים: ולא דבר שחוצץ במלכות. בנין הבית שהוא באמצע של עולם כדאמרי' בסדר יומא (דף נד:) אבן שתיה שממנה נשתת העולם: מבית אביה למדה. שמעה התינוקות אומרים כן: וימרוד. במלך שהיתה שעתו מצלחת: שיהא מצוי לה. אולי תוכל להכשילו בשום דבר לפני המלך: ירגיש הקב''ה. שאף אני מקרבת שונאיהן של ישראל אי נמי ירגיש שאני צריכה להחניף רשע זה ולזלזל בכבודי: שיהרג הוא והיא. שיחשדני המלך ממנו ויהרוג את שנינו [נ''א וכי גזרי גזירה ומית חד מינייהו בטלי הגזירה]: מלך הפכפך היה. וחוזר בדיבורו אמרה שמא אוכל לפתותו ולהורגו ואם לא יהא מזומן תעבור השעה ויחזור בו: בחומם אשית את משתיהם. על בלשצר וסיעתו נאמר בשובם מן המלחמה שדריוש וכורש היו צרין על בבל ונצחן בלשצר אותו היום והיו עייפים וחמים וישבו לשתות ונשתכרו ובאותו היום נהרג ואף אסתר אמרה מתוך משתיהן של רשעים באה להם פורענות: שבעים בלחם נשכרו. יונתן תרגם על בניו של המן: שנת מלכו של עולם. דוגמא ויקץ כישן ה' (תהלים עח) לנקום נקמתו: נדדו עליונים. שהיו מלאכים מבהילים אותו כל הלילה ואמרו לו כפוי טובה שלם טובה למי שעשאה לשון מורי ויש אומרים [נדדו עליונים] כדי שירבו בתחנונים לבקש על הדבר: מאי דקמן דזמינתיה. כלומר מה זאת הבאה לפני עכשיו דבר חדש כזה: כתוב. משמע שהיה כתוב מחדש כתב משמע מעיקרא וימצא כתוב בספר זכרון לפניו אשר הגיד מרדכי:

תוספות

זה הדן דין אמת לאמתו. נראה דמשום הכי נקט אמת לאשמועינן דבדין מרומה צריך לחקור העדים בטוב עד שיתבאר האמת ואז ידונו אותו לאמתו: [ה''ג אל תקרי שברת אלא שרבבת. ל' אשתרבובי (סוכה ה.) ול''ג שריבבת]:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר