|
טקסט הדף מנוקד
לְמָר לְמַעוֹטֵי כְּסָפִים לְמָר לְמַעוֹטֵי פְּרָדוֹת
תָּנוּ רַבָּנַן אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ יָכוֹל נִתְבָּרֵךְ בַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִים לוֹ לֹא נִתְבָּרֵךְ בַּיִת בִּגְלָלוֹ אֵין מַעֲנִיקִים לוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר הַעֲנֵק תַּעֲנִיק מִכׇּל מָקוֹם אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ הַכֹּל לְפִי בְּרָכָה תֵּן לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר דְּבָרִים כִּכְתָבָן נִתְבָּרֵךְ בַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִים לוֹ לֹא נִתְבָּרֵךְ בַּיִת בִּגְלָלוֹ אֵין מַעֲנִיקִים לוֹ אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם תָּנוּ רַבָּנַן עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד אֶת הַבֵּן וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת אָמָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ עוֹבֶדֶת לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת הַנִּרְצָע וְהַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי אֵינוֹ עוֹבֵד לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת אָמַר מָר עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד אֶת הַבֵּן וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת מְנָהָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים לְךָ וְלֹא לַיּוֹרֵשׁ אַתָּה אוֹמֵר לְךָ וְלֹא לַיּוֹרֵשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְךָ וְלֹא לַבֵּן כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד הֲרֵי לַבֵּן אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים לְךָ וְלֹא לַיּוֹרֵשׁ מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הָאָח מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַבֵּן שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָבִיו לִיעִדָה וְלִשְׂדֵה אֲחוּזָּה אַדְּרַבָּה מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָח שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָחִיו לְיִבּוּם כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּן הָא יֵשׁ בֵּן אֵין יִבּוּם אֶלָּא טַעְמָא דְּאִיכָּא הָא פִּירְכָא הָא לָאו הָכִי אָח עֲדִיף וְתִיפּוֹק לִי דְּהָכָא תַּרְתֵּי וְהָכָא חֲדָא שְׂדֵה אֲחוּזָּה נָמֵי מֵהַאי פִּירְכָא הוּא דְּקָא נָפְקָא לֵיהּ לְתַנָּא כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּן אָמָה הָעִבְרִיָּה אֵינָהּ עוֹבֶדֶת לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי פְּדָא דְּאָמַר קְרָא וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לַנִּרְצָע מָה נִרְצָע אֵינוֹ עוֹבֵד לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת אַף אָמָה הָעִבְרִיָּה אֵינָהּ עוֹבֶדֶת לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת וְהַאי לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן לְהֶעֱנֵיק אַתָּה אוֹמֵר לְהֶעֱנֵיק אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לִרְצִיעָה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד [הָעֶבֶד] וְלֹא אָמָה הָעִבְרִיָּה (הֲרֵי רְצִיעָה אָמוּר) הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן לְהֶעֱנֵיק אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא לַאֲמָתְךָ כֵּן מַאי תַּעֲשֶׂה שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי הַנִּרְצָע וְהַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי אֵינוֹ עוֹבֵד לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת נִרְצָע דִּכְתִיב וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אׇזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם וְלֹא אֶת הַבֵּן וְאֶת הַבַּת נִמְכָּר לְנׇכְרִי מִנַּיִן אָמַר חִזְקִיָּה אָמַר קְרָא וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ וְלֹא עִם יוֹרְשֵׁי קוֹנֵהוּ אָמַר רָבָא דְּבַר תּוֹרָה נׇכְרִי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו שֶׁנֶּאֱמַר וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ וְלֹא עִם יוֹרְשֵׁי קוֹנֵהוּ מִכְּלָל דְּאִית לֵיהּ יוֹרְשִׁים גֵּר אֶת הַנׇּכְרִי אֵינוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים דִּתְנַן גֵּר וְנׇכְרִי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם נׇכְרִי גֵּר יָכוֹל לוֹמַר לְנׇכְרִי טוֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲנִי מָעוֹת טוֹל אַתָּה יַיִן נֶסֶךְ וַאֲנִי פֵּירוֹת מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת גֵּר אָסוּר וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּאוֹרָיְיתָא כִּי לֹא בָאוּ לִרְשׁוּתוֹ נָמֵי כִּי שָׁקֵיל חִילּוּפֵי עֲבוֹדָה זָרָה הוּא דְּקָא שָׁקֵיל אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן גְּזֵירָה הוּא דַּעֲבוּד רַבָּנַן שֶׁמָּא יַחְזוֹר לְסוֹרוֹ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיָּרְשׁוּ אֲבָל כְּשֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ אָסוּר נׇכְרִי אֶת הַגֵּר וְגֵר אֶת הַגֵּר אֵינוֹ לֹא מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים דִּתְנַן לָוָה מָעוֹת מִן הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ בָּנָיו עִמּוֹ לֹא יַחֲזִיר לְבָנָיו וְאִם הֶחֱזִיר אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ וְהָתַנְיָא רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁהוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה רש"ילמעוטי כו'. דלא תימא אשר ברכך רבויא הוא וריבה הכל וכיון דאיתרבי גדולי קרקע ובעלי חיים (כל שכן) כספים: הכל לפי הברכה. אם נתברך הבית בשבילו הרבה תוסיף על הענקו ואם לאו אל תפחות מן הכתוב: עבד עברי עובד את הבן. אם מת אדוניו עובד את בנו עד מלאת שש או עד היובל הפוגעו בתוכם: ואינו עובד את הבת. אם אין לו בן: ולא ליורש. שאר יורשין כגון הבת או האח: יעבד. מדלא כתיב יעבדך: שכן קם תחת אביו ליעדה. שמייעד אמה העבריה בכסף מקנתה ואין צריכה קידושין אחרים דכתיב (שמות כא) ואם לבנו ייעדנה: ולשדה אחוזה. המקדיש שדה אחוזתו פודה בית כור זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף ואם לא פדאה ומכרה גזבר לאחר אין יכול עוד לפדותה וכשיוצאה מיד הלוקח ביובל מתחלקת לכהנים אבל אם לקחה בנו של מקדיש אינה יוצאה הימנו ביובל להתחלק לכהנים דהכי תניא בערכין (דף כה:) ואם לא יגאל את השדה בעלים ואם מכר את השדה גזבר לאחר ולא לבן או אינו אלא לאחר ולא לאח כשהוא אומר לאיש הרי האח אמור הא מה אני מקיים לאחר לאחר ולא לבן ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעדה ולעבד עברי: אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו ליבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא אם יש בן אין יבום. בניחותא: אלא טעמא. מאי מרבית לבן טפי מאח דאיכא האי פירכא דכלום יש יבום כו' ומשני שדה אחוזה נמי מהאי פירכא כו' דאי לאו האי פירכא דכלום יש יבום לא קיימא לן לרבויי בן טפי מאח דהתם לא בן כתיב בהדיא ולא אח כתיב בהדיא אלא משום דקם תחת אביו ליעדה דכתיב בהדיא הוא דמרבינן להו ופרכינן עלה אדרבה מרבה אני את האח שכן קם ליבום ואיצטריך לשנויי עלה כלום יש יבום כו' הא אם יש בן אין יבום והתם ליכא למילף מדהכא תרתי והכא חדא דהא חדא וחדא נינהו אלא דאיכא יעידה בבן ויבום באח דכתיב בהדיא: מה נרצע אינו עובד את הבן. דכתיב (שמות כא) ועבדו לו ולא לבן: להעניק. בקרא דלעיל מיניה כתיב הענק והדר כתיב רציעה וכתיב בתריה ואף לאמתך תעשה כן ואהענק קאי: אם כן. דלהקישא לחודיה אתא נכתוב ואף לאמתך כן מאי תעשה לאגמורי נמי אהענק: דבר תורה. מדאיצטריך למעוטי עבד עברי: משבאו לרשות גר אסור. להחליפם דקמתהני מאיסורי הנאה: כי לא באו נמי. מכי מיית עובד כוכבים זכה בחצאין והשתא קא מחליף להו אלא ש''מ הא דיורש את אביו עובד כוכבים לאו מדאורייתא הוא דאינו מתייחס אחר העובד כוכבים וכקטן שנולד מאליו דמי אלא מדרבנן הוא: שמא יחזור לסורו. משום ממונו: עובד כוכבים את הגר. שנתגייר האב: וגר את הגר. אב ובנו שנתגיירו: לא יחזיר לבניו. אם מת האב: אין רוח חכמים נוחה הימנו. אין דעת חכמים נוחה עליהם במעשיו כלומר אין מחזיקין לו טובה שלא הצריכוהו לכך: תוספותלמר למעוטי כספים למר למעוטי פרדות. צריך לפרש דמר ממעט כספים דוקא ומר ממעט פרדות דוקא אבל לפי ספרים דלא גרסינן וראב''י כספים משבחי בעסקא צריך לומר למעוטי פרדות וכ''ש כספים ומיהו קשה אמאי נקט כלל יקב והא מכלל ופרט דלעיל מצינו למעוטי לכך נראה לרבי דגרסינן למר לאתויי כספים ולמר לאתויי פרדות והשתא איצטריך שפיר יקב דאי לא כתיב יקב לא הוה מרבינן לא כספים ולא פרדות דהוה ממעטינן תרוייהו מצאן וגורן אבל השתא דכתיב צאן וגורן ויקב הוי יקב כעין מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות לר''ש אתא לרבות פרדות דוקא דמשבחי בגופייהו ולר''א בן יעקב לרבויי כספים דוקא דמשבחי בעיסקא: מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה. פי' בקונטרס המקדיש שדה אחוזה פודה בית זרע חומר שעורים בנ' שקל כסף ואם לא פדאה ומכרה הגזבר לאחר כשיוצאה מיד הלוקח ביובל מתחלקת לכהנים אבל אם לקחה בנו של המקדיש מיד הגזבר אינה יוצאה מידו ביובל להתחלק לכהנים דכתיב ואם מכר את השדה לאיש אחר ולא לבן וא''ת אמאי לא קאמר ליה נחלה דבן קודם לאח וי''ל דלא חשיב אלא הנהו דליתנהו באח כלל ואיתנהו בבן אבל נחלה איתא נמי באח במקום שאין בן ובת: חליפי עבודת כוכבים קא שקיל. ואין לומר טעמא משום ברירה כלומר השתא הוברר הדבר דזה חלקו דאם כן אפילו באו לרשותו נמי יהא מותר מהאי טעמא.: [אלא מדרבנן גזירה שמא יחזור לסורו כו'. והשתא לא הוי חליפי עבודת כוכבים דחכמים לא תקנו לו ירושה כי אם בהיתר דהם אמרו והם אמרו וא''ת אמאי יחזור לסורו הא מיד שנתגייר כקטן שנולד דמי ואם יחזור לסורו יש לו דין ישראל מומר וי''ל שיטעה להיות לו חלק ירושת אביו]. ת''י: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|