|
טקסט הדף מנוקד
דְּלָא קָא עָבֵיד אִיסּוּרָא אֲבָל הָכָא דְּקָא עָבֵיד אִיסּוּרָא הָכִי נָמֵי דְּיֵרֵד
תָּנֵי חֲדָא אֶחָד אִילָן לַח וְאֶחָד אִילָן יָבֵשׁ וְתַנְיָא אִידַּךְ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּלַח אֲבָל בְּיָבֵשׁ מוּתָּר אָמַר רַב יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשֶׁגִּזְעוֹ מַחְלִיף כָּאן בְּשֶׁאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף גִּזְעוֹ מַחְלִיף יָבֵשׁ קָרֵית לֵיהּ אֶלָּא לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּימוֹת הַחַמָּה כָּאן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה הָא נָתְרִי פֵּירֵי בִּדְלִיכָּא פֵּירֵי וְהָא קָא נָתְרִי קִינְסֵי בְּגִדּוּדָא אִינִי וְהָא רַב אִיקְּלַע לְאַפְסַטְיָא וַאֲסַר בְּגִדּוּדָא רַב בִּקְעָה מָצָא וְגָדַר בָּהּ גָּדֵר: אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב אַסִּי אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא תָּנֵי חֲדָא מוּתָּר לֵילֵךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת וְתַנְיָא אִידַּךְ אָסוּר לָא קַשְׁיָא הָא בְּלַחִים הָא בִּיבֵשִׁים וְאִי בָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּלַחִים וְלָא קַשְׁיָא כָּאן בִּימוֹת הַחַמָּה כָּאן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּסָיֵים מְסָאנֵיהּ הָא דְּלָא סָיֵים מְסָאנֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא דְּסָיֵים מְסָאנֵיהּ וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּאִית לֵיהּ עוּקְצֵי הָא דְּלֵית לֵיהּ עוּקְצֵי וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא דְּאִית לֵיהּ עוּקְצֵי הָא דְּאִית לֵיהּ שְׁרָכָא הָא דְּלֵית לֵיהּ שְׁרָכָא וְהָאִידָּנָא דְּקַיְימָא לַן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כּוּלְּהוּ שְׁרֵי: וְאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רַב אַסִּי אָסוּר לְאָדָם שֶׁיָּכוֹף אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה הָוְיָין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין אָמַר רַב אִיקָא בַּר חִינָּנָא מַאי קְרָאָה גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב תַּנְיָא נָמֵי הָכִי גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב זֶה הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא זֶה הַבּוֹעֵל וְשׁוֹנֶה אִינִי וְהָאָמַר רָבָא הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כׇּל בָּנָיו זְכָרִים יִבְעוֹל וְיִשְׁנֶה לָא קַשְׁיָא כָּאן לְדַעַת כָּאן שֶׁלֹּא לְדַעַת: אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל אִשָּׁה שֶׁתּוֹבַעַת בַּעְלָהּ לִדְבַר מִצְוָה הוֹוִין לָהּ בָּנִים שֶׁאֲפִילּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיוּ כְּמוֹתָן דְּאִילּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּתִיב הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וּכְתִיב וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידוּעִים וְאִילּוּ נְבוֹנִים לָא אַשְׁכַּח וְאִילּוּ גַּבֵּי לֵאָה כְּתִיב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכוֹר שְׂכַרְתִּיךָ וּכְתִיב וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכׇל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם אִינִי וְהָאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי עֶשֶׂר קְלָלוֹת נִתְקַלְּלָה חַוָּה דִּכְתִיב אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה אֵלּוּ שְׁנֵי טִפֵּי דָמִים אַחַת דַּם נִדָּה וְאַחַת דַּם בְּתוּלִים עִצְּבוֹנֵךְ זֶה צַעַר גִּידּוּל בָּנִים וְהֵרוֹנֵךְ זֶה צַעַר הָעִיבּוּר בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים כְּמַשְׁמָעוֹ וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְהוּא יִמְשׇׁל בָּךְ מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בַּלֵּב וְהָאִישׁ תּוֹבֵעַ בַּפֶּה זוֹ הִיא מִדָּה טוֹבָה בַּנָּשִׁים כִּי קָאָמְרִינַן דְּמַרְצְיָא אַרְצוֹיֵי קַמֵּיהּ הָנֵי שֶׁבַע הָוְויָן כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר עֲטוּפָה כְּאָבֵל וּמְנוּדָּה מִכׇּל אָדָם וַחֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִין מַאי מְנוּדָּה מִכׇּל אָדָם אִילֵּימָא מִשּׁוּם דַּאֲסִיר לַהּ יִיחוּד אִיהוּ נָמֵי אֲסִיר לֵיהּ יִיחוּד אֶלָּא דַּאֲסִירָא לְבֵי תְרֵי בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מְגַדֶּלֶת שֵׂעָר כְּלִילִית וְיוֹשֶׁבֶת וּמַשְׁתֶּנֶת מַיִם כִּבְהֵמָה וְנַעֲשֵׂית כַּר לְבַעְלָהּ וְאִידַּךְ הָנֵי שֶׁבַח הוּא לָהּ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא מַאי דִּכְתִיב מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת זוֹ פְּרֵידָה שֶׁכּוֹרַעַת וּמַשְׁתֶּנֶת מַיִם וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ זֶה תַּרְנְגוֹל שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִילְמָלֵא לֹא נִיתְּנָה תּוֹרָה הָיִינוּ לְמֵידִין צְנִיעוּת מֵחָתוּל וְגָזֵל מִנְּמָלָה וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל וּמַאי מְפַיֵּיס לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הָכִי קָאָמַר לַהּ זָבֵינְנָא לִיךְ זִיגָא דְּמָטוּ לִיךְ עַד כַּרְעָיךְ לְבָתַר הָכִי אָמַר לַהּ לִישְׁמַטְתֵּיהּ לְכַרְבַּלְתֵּיהּ דְּהָהוּא תַּרְנְגוֹלָא אִי אִית לֵיהּ וְלָא זָבֵינְנָא לִיךְ: רש"ידלא קא עביד איסורא. כשהוא יושב ואינו נותן הלאו דבל תגרע והעשה דונתן על קרנות נעקרין מאליהן אבל זה ישיבתו תשמיש הוא שהוא משתמש באילן: יבש. שאין בו לחלוח ולאו מחובר הוא: בימות החמה. יבש מותר דליכא אפי' משום מראית העין שהרי ניכר לכל שהוא יבש שאינו מוציא עלין והא דקתני אסור בימות הגשמים שאין ניכר בין לח בין יבש ואיכא משום מראית העין: קא נתרי פירי. שנשארו בו משנה שעברה ואתי למשרי ביה תלישה דלח נהי דעליה דיבש אטו עליה דלח לא גזרי' דהיא גופא גזירה מיהו תלישה אטו תלישה נגזר: בגדודא. יחור שנשרו ענפיו כולם: בקעה מצא. כלומר אינן בני תורה שידעו להזהר כבקעה זו שאין לה שומר והכל פרוץ: ואץ ברגלים חוטא. אלמא הלוך נמי חטא קרי ליה והכא איכא חטא שתולש עשבים: לחים. אסור דהוי תולש יבשין כתלושין דמי: סיים מסאני. שרי: לא סיים מסאני. אסור שעשבים נדבקין בקשרי אצבעותיו ונתלשין: עוקצא. אשפי''א כפול מתחתיו והעשבים נדבקים שם ותולשן: שרבא. פתילה ארוכה שהעשב ארוך אסור: בימות החמה. זרע יש בגבעולין ומשירן: כר''ש. דאמר דבר שאין מתכוין מותר: לדבר מצוה. תשמיש: ברגלים לשון תשמיש דכתיב (שופטים ה) בין רגליה כרע נפל שכב: גם בלא דעת. . רישא דהאי קרא אץ ברגלים הוא: נפש לא טוב. לא טובים הבנים הנעשים בלא דעת האשה שהיה בעלה אץ ברגלים: הבועל ושונה. שמטריחה: לדעת. האשה: יבעול וישנה. שמחמת ביאה ראשונה נתאוה האשה והולבשה תאוה וכשבא ביאה שניה היא מזרעת תחילה והיכא דהיא מזרעת תחילה יולדת זכר: לדבר מצוה. תשמיש: נבונים. מבינים. דבר מתוך דבר: יששכר. לאה תבעה את יעקב לדבר מצוה ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך וגו': צער עבור. עוברות חולות הן: כמשמעו. צער הלידה: משתוקקת. מתאוה לתשמיש: והוא ימשל בך. שהוא מושל לומר בפה תאות לבו והאשה בלב ובושה להוציא בפה: דמרצייא ארצויי קמיה מראה לפניו עניני חיבה: עטופה כאבל. בושה לצאת בראשה פרוע: מנודה לכל אדם. לקמיה מפרש שאסורה לכל אדם חוץ מבעלה והאיש נושא נשים הרבה: וחבושה בבית האסורים. כל כבודה בת מלך פנימה: כלילית. שד: כבהמה. שכורעת כשהיא משתנת ודרך פרידה לעשות כן: כר לבעלה. שהוא למעלה בשעת תשמיש: שבח הוא לה. יושבת ומשתנת בצניעות ואינה חסרה כלום בדבר. ונעשית כר לבעלה אין לה טורח כל כך. טורחו מרובה משלה: מלפנו. מלמדנו: מבהמות ארץ. שנתן בהם חכמה להורות לנו: שמפייס. הולך ופושט כנפיו והוא פיוס כדאמר לקמן שאומר לה לקנות מלבוש. שמגיע לארץ: צניעות מחתול. שאינו מטיל רעי בפני אדם ומכסה צואתו: וגזל מנמלה. דכתיב (משלי ו) (אגרה) בקיץ לחמה ואין אחת גוזלת מאכל חברתה: ועריות מיונה. שאינו נזקק אלא לבת זוגו: זיגא. מלבוש שקורין קוט''ה: לבתר הכי. לאחר בעילה שמנענע וכופף ראשו לה לארץ: אי אית ליה. במה ליקח: תוספותלא קשיא הא בלחים הא ביבשים. וא''ת והא לעיל אסרינן ביבש דפריך והא נתרי קינסי כו' וי''ל דבאילן שהוא גבוה שייך למגזר טפי משום דמינכר ביה ניתרי קינסי: והאידנא דקי''ל כר''ש כולהו שרי. פי' ר''ח דהאי היתר לא קאי אלא אעשבים דשרי בכל ענין אבל באילן אין להוכיח שם שום היתר אפילו יבש דשייך למיגזר טפי משום דמנכרא מילתא: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|