סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פירוש שטיינזלץ

ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת, ולא חשו להם חכמים לאסור את הבשר שבקדירה של ישראל, למרות שהאיסור סמוך להיתר? ואף כאן לא חששו חכמים לאסור משא ומתן בעטלוזא הסמוכה לעזה. ושואלים: מאי [מה] עניינו של "לא חשו להם חכמים" וכיצד למדים לענייננו?

אמר אביי: לא חששו חכמים לאסור משום בשר נבילה, ולא אמרינן [ואין אנו אומרים]: דלמא מהדר אפיה ישראל לאחוריה [שמא מחזיר היהודי את פניו לאחוריו] ובאותה שעה שדי [זורק] הגוי בשר נבילה בתוך הקדירה שלו. דכוותה הכא נמי [שכיוצא בה כאן גם כן] בענין של עטלוזא של עזה לא חשו להם חכמים לשאת ולתת בעטלוזא משום דמי עבודה זרה המצויים בידיהם של אנשי עזה הסמוכה.

ואילו רבא אמר: מאי [מה] פירוש "לא חשו להם חכמים" בעיר צור? משום בישולי גוים, שלמרות שהנכרי מבשל בצידו אין חוששים לכך שהיהודי יעבור עבירה ויאכל משלו.

דכוותה, הכא נמי [שכיוצא בה כאן גם כן] לא חשו להם חכמים לאסור על היהודים לשאת ולתת בעטלוזא משום חשש שמא ישאו ויתנו עם אנשי עזה ביום אידם.

רבה בר עולא אמר: לא חשו להם חכמים משום צינורא [נתז], שמא ניתז מתבשילו של הגוי לתוך קדרתו של היהודי,

דכוותה הכא נמי [כיוצא בה כאן גם כן] לא חשו להם חכמים לשאת ולתת בעטלוזא משום לפני אידיהן של עזה.

א שנינו במשנה: מהו לילך לשם לעיר שיש בה עבודה זרה? בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום — אסור, ואם היה יכול להלך בה למקום אחר — מותר. ועוד בענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: עיר שיש בה עבודה זרהאסור ליכנס לתוכה ולא לצאת מתוכה לעיר אחרת, דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקוםאסור להיכנס לתוכה. אין הדרך מיוחדת לאותו מקוםמותר.

ישב לו קוץ כלומר, ננעץ ברגלו קוץ, והיה אותו אדם מצוי אז בפני עבודה זרהלא ישחה (יתכופף) ויטלנה את הקוץ מתוך בשרו, מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה, ואם אינו נראהמותר. וכן אם נתפזרו לו מעותיו בפני עבודה זרהלא ישחה ויטלם, מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה, ואם אינו נראהמותר.

וכן מעיין המושך ועובר לפני פסל עבודה זרהלא ישחה וישתה ממנו, מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה, ואם אינו נראהמותר. פרצופות (דמות פרצופים של בני אדם) המקלחין מים לכרכין שיוצאים מים מפיהם — לא יניח פיו על פיהם וישתה מהם, מפני שנראה כמנשק לעבודה זרה. כיוצא בו לא יניח פיו על גבי סילון (צינור) וישתה, והטעם שם הוא מפני הסכנה.

ושואלים: מאי [מה] פירוש "אינו נראה" שאמרנו באותה ברייתא? אילימא דלא מתחזי [אם תאמר שאינו נראה לאחרים], והאמר [והרי אמר] רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים דבר מפני מראית העין, אפילו עושה זאת בחדרי חדריםאסור, ואף כאן אף על פי שאין רואים אותו, מכל מקום אסור, שנראה כעושה זאת! אלא אימא [אמור] כך: אם אינו נראה כמשתחוה לעבודה זרה אלא מפנה צידו או גבו אליה — מותר.

ומעירים: וצריכא [וצריך] לשנות את ההלכות הללו כולן למרות שהן נראות דומות זו לזו. דאי תנא [שאם היה שונה] רק קוץ, הייתי אומר שנאסר הדבר, משום דאפשר למיזל קמיה ומשקליה [שיכול ללכת מעט לפניו מעבר לעבודה זרה וליטלו] את הקוץ ממנו, אבל מעות שלא אפשר ללכת למקום אחר, אלא צריך ללקטם דווקא משם, אימא [אמור] שלא נאסר הדבר.

ואי תנא [ואם היה שונה] רק מעות — הייתי אומר שאסור הדבר כיון שהוא הפסד דממונא [של ממון] בלבד, אבל קוץ שהוא עניין דצערא [של צער] אימא [אמור] שלא נאסר הדבר, ומותר לו להתכופף. ואי תנא הני תרתי [ואם היה שונה את שני אלה] בלבד, הייתי אומר שנאסרו משום דליכא [שאין] בכך סכנה אם לא יעשה זאת שם, אבל מעיין דאיכא [שיש] סכנה, דאי לא שתי מיית [שאם אינו שותה ימות], אימא [אמור] שלא נאסר ואין מקפידים בכך, על כן צריכא [צריך] להיאמר גם דבר זה.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר