א משנה אלו דברים אסורין לעצמם ואוסרין אחרים אם נתערבו בכל שהו (בכל כמות שהיא): יין נסך, ועבודה זרה, ועורות לבובין עור של בהמה שחתכו את הלב ממנה בחייה כתקרובת לעבודה זרה,

ושור הנסקל (שנדון לסקילה), ועגלה ערופה שאבדה ונתערבה בין עגלות אסורות,

וציפורי מצורע המשמשים לטהרתו, ושער נזיר שמגלח, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושעיר המשתלח של יום הכיפורים, וחולין שנשחטו בעזרה — הרי כל אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא.

ב גמרא ושואלים: התנא שבמשנתנו מאי קחשיב [מה הוא מונה פה]? אי [אם] דבר שבמנין קחשיב [הוא מונה], שלדעתו כל דבר שמונים אותו לעצמו אוסר כל תערובת אפילו הוא אחד לאלף, ליתני נמי [שישנה גם כן] חתיכות חשובות של נבילה, שגם הן בכלל זה, למרות שנבילה אסורה רק באכילה, אי [אם] איסורי הנאה קא חשיב [הוא מונה], ליתני נמי [שישנה גם כן] חמץ בפסח! אמר ר' חייא בר אבא, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת ר' יצחק נפחא: האי תנא תרתי אית ליה [תנא זה שני דברים יש לו], שיש כאן דבר שבמנין וגם איסורי הנאה, ושואלים:

וליתני [ושישנה] אגוזי פרך (מין אגוזים הנפרכים בקלות, שחשובים הם) ורימוני בדן (רמונים חשובים מן המקום בדן) אם היו ערלה, שדבר שבמנין ואיסורי הנאה הוא!

ומשיבים: הא תנא ליה התם [הרי כבר שנה לו שם] במסכת ערלה, שנמנו אגוזי פרך ורימוני בדן בין הדברים שאינם בטלים, ונאמר שם: הראוי מאלה לערלה — הרי זה נאסר משום ערלה, הראוי לכלאי הכרם — אסור משום כלאי הכרם, ואם כן כבר נמנו שני אלה במקומם.

ושואלים עוד: וליתני [ושישנה] ככרות של בעל הבית שכל אחת מהן מיוחדת וחשובה לענין חמץ בפסח! ומשיבים: מאן [מי] שמעת דאמר לה [שאומר את הדבר הזה] שככרות כאלה חשובות ואינן בטלות? ר' עקיבא היא, הא תנא ליה התם [הרי שנה את זה שם] במסכת ערלה שר' עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית. חזרנו ושנינו בסוף המשנה: הרי אלו אסורים ואוסרים בכל שהוא.

ושואלים: ההדגשה "הרי אלו" באה למעוטי מאי [למעט את מה]? ואומרים: למעוטי [למעט] דבר שבמנין ולאו [ולא, ואין בו] איסורי הנאה, שהוא אינו בכלל רשימה זו. אי נמי [או גם כן], למעוטי [למעט] דבר שיש בו איסור הנאה ולא דבר שבמנין.

ג משנה יין נסך שנפל לבור של יין — היין שבבור כולו אסור בהנאה, אף שיין נסך הוא בשיעור מועט לגבי כל היין שבבור. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ימכר היין שבבור כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו.

ד גמרא אמר רב: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל כשנתערבה חבית של יין נסך בחביות של יין כשר, אבל לא כשנתערבו יין ביין. ושמואל אמר: אפילו יין ביין. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: אפילו יין ביין. וכן אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' חנינא: אפילו יין ביין. וכן אמר ר' נחמן אמר רבה בר אבוה: אפילו יין ביין.

אמר ר' נחמן: הלכה למעשה, יין נסך כלומר, יין שנסכוהו לעבודה זרה, אם נתערב יין ביין — אסור, חבית בחבית — מותר, באופן שאמר רבן שמעון בן גמליאל. אם נתערב סתם יין של גוים — אפילו נתערב יין ביין — מותר, על ידי מכירתו לגוי חוץ מדמי היין האסור.