|
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש
מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות
⎯
פירוש 'חברותא' (מאת הרב יעקב שולביץ)דף סח - באבל, אם שמע הארוס את הנדר וקיים אותו, או ששמע ושתק, ומת ביום שלאחריו, ונמצא שהחריש לה ביום שמעו, הרי זה נחשב כמוקיום. ולכן אין האב יכול להפר נדרים אלו. ב. אם שמע אביה את הנדר והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע את הנדר עד שמת האב, זו היא ששנינו במשנה: אם מת האב, אפילו אחר שכבר הפר, לא נתרוקנה רשות האב לבעל, ואין הארוס יכול להפר לבד. ג. אם שמע בעלה והפר לה, ואפילו אם לא הספיק האב לשמוע את הנדר עד שמת הבעל, יכול האב להפר. ואף זו היא בכלל מה ששנינו: מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. ד. אפילו אם שמע בעלה והפר לה, אך לא הספיק האב לשמוע את הנדר עד שמת, אין הבעל יכול לחזור ולהפר את חלקו של האב, משום שאין הבעל מיפר אלא בשותפות עם האב [10]. הערות[10] יש מהראשונים שפירשו שאין בדין זה חידוש מיוחד והוא נכתב אגב הסיפא. כיון שזה כבר כתוב בדין ב', שאם הפר האב ומת, אין הבעל חוזר ומיפר את חלקו של האב. והוא הדין בנידון דידן, שלא יכול הבעל להפר את חלקו של האב אבל הר"ן מפרש, שיש כאן חידוש משום שבדין ב' כתוב שהפר רק האב, וכיון שבטלה הפרת האב לאחר מיתתו לא הוקלש הנדר כלל, ולכן אין הבעל יכול לחזור ולהפר לבד נדר זה. אבל בדין ד' כתוב שהפר הבעל, ואם כן לא בטלה הפרתו והרי זה נדר קלוש. והיתה הוה אמינא שיוכל הבעל להפר נדר זה, וקמ"ל שאין הבעל מיפר אלא בשותפות עם האב. והרא"ש מפרש שהחידוש הוא, היות והיה אפשר לומר שכל הדין שלא יכול הבעל להפר בלי האב, הוא דוקא כאשר לא שמע הבעל את הנדר ועדיין לא זכה בזה, אבל בנידון דידן ששמע הבעל וכבר זכה בנדר, יוכל הבעל להפר אף את חלקו של האב לאחר מיתתו. וקא משמע לן שאף באופן זה אין הבעל מיפר בלא שותפות האב. |