|
⎯
טקסט הדף מנוקד
עָרֵב דְּבֵית דִּין הוּא דְּלָא בָּעֵי קִנְיָן הָא בְּעָלְמָא בָּעֵי קִנְיָן
וְהִלְכְתָא עָרֵב בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת לֹא בָּעֵי קִנְיָן אַחַר מַתַּן מָעוֹת בָּעֵי קִנְיָן עָרֵב דְּבֵית דִּין לָא בָּעֵי קִנְיָן דִּבְהָהִיא הֲנָאָה דִּמְהֵימַן לֵיהּ גָּמַר וּמְשַׁעְבֵּד לֵיהּ הֲדַרַן עֲלָךְ גֵּט פָּשׁוּט וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת בָּבָא בָּתְרָא
⎯
רשב"םערב דבית דין לא בעי קנין. דבההיא הנאה דקא מהימני ליה ב''ד גמר ומשעבד נפשיה: הכי גרסינן והלכתא ערב בשעת מתן מעות לא בעי קנין. ואם כתב בתוך השטר לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים משועבדים: שלא בשעת מתן מעות בעי קנין. ואפי' חתום בתוך השטר ואי חתום לאחר חיתום בעי קנין וגובה מבני חורין: ערב דבית דין לא בעי קנין. ולא גרסינן הנך כולהו בעי קנין:
⎯
תוספותאין תוס' על עמוד זה
הטקסט המנוקד של הש"ס הוכן על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון CC-BY
|