סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

קַתָּא דְבוּרְטְיָא
אֲמַר לֵיהּ מַאי דַּעְתָּיךְ כְּרַבִּי מֵאִיר רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יוֹסֵי הָאָמַר הוּזַם בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת כָּשֵׁר לְדִינֵי נְפָשׁוֹת
אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפֵּי הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא סְתַם לַן תַּנָּא כְּרַבִּי מֵאִיר הָכָא סְתַם לַן תַּנָּא כְּרַבִּי מֵאִיר
מִמַּאי אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן כׇּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַנִּי אִילֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי הִיא הָא אִיכָּא עֵד זוֹמֵם דְּמָמוֹן דְּכָשֵׁר לְדִינֵי נְפָשׁוֹת וּפָסוּל לְדִינֵי מָמוֹנוֹת אֶלָּא לָאו רַבִּי מֵאִיר הִיא
מִמַּאי דִּילְמָא בִּפְסוּלֵי יוּחֲסִין קָאֵי
דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי סֵיפָא דְּקָתָנֵי יֵשׁ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵין רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת אַמַּאי אֵינוֹ רָאוּי דְּאִיתַּזַּם בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְהָא דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל הוּא אֶלָּא בִּפְסוּל יוּחֲסִין קָאֵי הָכָא נָמֵי בִּפְסוּל יוּחֲסִין קָאֵי
אֶלָּא הָכָא קָא סָתַם לַן תְּנָא דִּתְנַן אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִים הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא וּמַלְוֵי בְּרִבִּית וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית וְהָעֲבָדִים זֶה הַכְּלָל כׇּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵין כְּשֵׁירִין לָהּ
מַנִּי אִילֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי וְהָאִיכָּא עֵדוּת בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לָהּ וְהֵן כְּשֵׁרִין לַהּ אֶלָּא לָאו רַבִּי מֵאִיר הִיא
קָם בַּר חָמָא נַשְּׁקֵיהּ אַכַּרְעֵיהּ וְקַבְּלֵיהּ לִכְרָגֵיהּ דְּכוּלֵּי שְׁנֵיהּ
מַתְנִי' וְאֵלּוּ הֵן הַקְּרוֹבִין אָחִיו וַאֲחִי אָבִיו וַאֲחִי אִמּוֹ וּבַעַל אֲחוֹתוֹ וּבַעַל אֲחוֹת אָבִיו וּבַעַל אֲחוֹת אִמּוֹ וּבַעַל אִמּוֹ וְחָמִיו וְגִיסוֹ הֵן וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן וְחוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ וְכׇל הָרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ וְכׇל הַקָּרוֹב לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה
הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִילּוּ מֵתָה בִּתּוֹ וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים מִמֶּנָּה הֲרֵי זֶה קָרוֹב
הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא אוֹהֵב זֶה שׁוֹשְׁבִינוֹ שׂוֹנֵא כֹּל שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה אָמְרוּ לוֹ לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ
גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִם לְלַמֵּד שֶׁלֹּא יוּמְתוּ אָבוֹת בַּעֲוֹן בָּנִים וּבָנִים בַּעֲוֹן אָבוֹת הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ
אֶלָּא לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים בְּעֵדוּת בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת בְּעֵדוּת אָבוֹת
וּבָנִים בַּעֲוֹן אָבוֹת לָא וְהָכְתִיב פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים
הָתָם כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן
כִּדְתַנְיָא וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם אַתָּה אוֹמֵר כְּשֶׁאוֹחֲזִין אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁאֵין אוֹחֲזִין כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ הֲרֵי כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן
וְלָא וְהָכְתִיב וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּן עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה
הָתָם שֶׁהָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ

רש"י

קתא דבורטיא. בית יד של רומח: כר' מאיר. דכיון דחשידי אממון חשידי אעדות נפשות: כל הראוי לדון כו'. ומוקמא לה בחשודין: אלא לאו רבי מאיר. דאמר כיון שהוחשד לממון פסול לעדות נפשות הלכך לא משכחת לה כשר לנפשות דליהוי פסול לממון: בפסול יוחסין. דלנפשות בית דין מיוחסין בעינן כדתני רב יוסף (לקמן דף לו:) כשם שבית דין מנוקים בצדק שנאמר בצדק תשפוט כך ב''ד מנוקין מכל מום שנאמר כולך יפה רעיתי ומום אין בך: דאי לא תימא הכי. דגבי יוחסין קאי אלא בחשודין אוקמת ליה: ראוי לדון דיני ממונות. בתמיה והא דברי הכל פסול הוא: אלא בפסול יוחסין קאי. כגון גר וממזר דכשרין לדון דיני ממונות ופסולין לדון דיני נפשות: ונשקיה לכרעיה דרב פפי. שהיפך בזכותו: וקבליה לכרגיה דכוליה שניה. להצילו כל ימיו ממנת המלך: מתני' אחיו ואחי אביו ואחי אמו. הן ובניהן ילפינן מקראי בגמרא: בעל אחותו. כאחיו הוא דילפינן בעל כאשתו ובנו דהוה ליה בן אחותו כבן אחיו וילפינן בגמרא קרובי האם כקרובי האב: בעל אחות אביו. כאחי אביו: בעל אחות אמו. כאחי אמו: ובעל אמו גרסי' בהדייהו: וגיסו. בעל אחות אשתו: וחורגו. בן אשתו: לבדו. ולא בנו וחתנו ואי קשיא לך כיון דתנא בעל אמו פסול לו ממילא ידענא דהוא נמי פסול לבעל אמו למה לי למיתני חורגו אי משום דאתא לאשמעינן לבדו לישתוק מיניה וכל כמה דלא תני ליה מכללא דבעל אמו לא משתמע אלא הוא לבדו לא תיקשי דכל הנך דמשתמע מכללא מיתני במתניתין בהדיא כגון אחי פסול לי ואני לו דאנא נמי אחיו ובנו פסול לי ואני לו דאנא אחי אביו ובמתני' תני לה אחי אבי פסול לי ואני לו שאני בן אחיו והא תנא ליה אחיו ובנו בן אחי אבי פסול לי ואני לו שאני בן אחי אביו אחי אמי פסול לי ואני לו שאני בן אחותו ותנן במתניתין בעל אחותו הוא ובנו דהיינו בן אחותו בן אחות אמי פסול לי ואני לו שאני בן אחות אמו ותנן במתני' בעל אחות אביו ובנו דהיינו בן אחות אביו בעל אחותי פסול לי ואני לו שאני בן חמיו ותנן במתני' חמיו ובנו וכן כולהו כי מעיינת להו משכחת להו בהדיא בר מבן אחי אשתו דמפיק מכלל בעל אחות אביו וחתנו דמפיק מכלל דחמיו דלא מיתניא בהדיא: וכל הראוי ליורשו. דהיינו קרובי האב אבל קרובי האם כגון אחי אמו כשר לו שהרי אינו ראוי ליורשו דתנן (ב''ב דף קח.) אחי האם מנחילין ולא נוחלין אבל הוא פסול לאחי אמו שהרי מעיד זה ראוי ליורשו וגיסו נמי כשר להעיד לו שאינו ראוי ליורשו: באותה שעה. שהוא בא להעיד או שראה העדות: היה קרוב. כגון חתנו שראוי ליורשו: ונתרחק. שמתה אשתו קודם שראה עדות זו: שושבינו. פסול לו בימי חופתו: לא נחשדו ישראל על כך. להעיד שקר משום איבה ואהבה ודווקא בעדות פליגי אבל בדין מודו ליה רבנן דפסול לו לדון דכיון דסני ליה ולא מצי להפוכי בזכותיה: גמ' לא יומתו. שני אבות בעדות בניהם ועל כרחיך הני שני אבות באחין קא מישתעי שהן קרובין מן הכל דבאב ובנו לא מצי למימר דאם כן לא הוה קרי להו אבות דחד אב וחד בן סגי ולקמן מפרש כוליה מיניה: כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם. ונפרעין מהן עונותיהן ועון אבותיהם: איש באחיו. איש בשביל אחיו:

תוספות

ואלו הן הקרובין וכו' ובניהם וחתניהם. ובניהם וחתניהם לא ' קאי רק אהנך קרובים דמפרש במתני' בהדיא כגון אחי אביו ואמו אבל אהנך דנפקי מכללא לא קאי כגון בניו וחתניו דידיה אינם פסולים להנך אי לאו הוו בכלל הנך קרובים דמפרש ותדע דהא בנו כשר הוא לאחי אביו לתנא דמתני' דהא הוי שלישי בראשון כדאיתא בגמרא (דף כח.) והקשה בקונטרס אמאי תנא חורגו הא נפיק מבעל אמו ואי לאשמועינן לבדו הא נמי פשיטא כדפ''ל דבניהם וחתניהם לא קאי אהנך דנפקו מכללא ותירץ דאין התנא חושש בזה דאכתי איכא שש קרובים דאתו מכללא ואפ''ה תני להו בהדיא כגון אחי אביו נפיק מכללא דאחיו ובנו וכו' וקשה ליתני נמי בן אחי אשתו כמו אינך ומיהו מחתנו איכא למימר דשפיר הוה (תני) [את] מוחתניהם דכ''ש דפסול לחמיו אבל מ''מ בן אחי אשתו קשה אלא נראה דכולהו איצטריכו אי משום אינהו גופייהו או משום בניהם וחתניהם והשתא הא ק''ל מחורגו וי''ל דתנייה לאשמועינן דהוי לבדו ולא בנו וחתנו ואע''ג דבניהם וחתניהם לא קאי אהנך דאתו מכללא כדפרישית מ''מ בחורגו איצטריך דסד''א כיון דחורגו כבנו ובן הבן פסול כדאיתא פרק יש נוחלין (ב''ב דף קכח.) אימא דה''ה בן חורגו קמ''ל ואפי' למר בר רב אשי דמכשר באבא דאבא דהיינו בן הבן איכא למימר דמהכא הוא דיליף לה אבל בן אחי אשתו לא צריך למהדר ולמיתנייה כלל כיון דמפיק הוא מכללא דאי לאשמועינן דהוא לבדו פסול ולא בנו וחתנו כמו בחורגו הא פשיטא דמהיכא תיתי ועוד דלא עדיף בן אחי אשתו מבן אחיו ובן אחיו ובניו וחתניו כשרין לו כדתני גבי כולהו ובניהם משמע ולא בני בניהם: אלו הן הקרובים וחורגו לבדו. פי' לא בנו ולא חתנו והקשה רש''י אמאי נקט חורגו הא נפיק מכלל דבעל אמו ואין לומר דנקטיה משום לבדו דאשמועינן דבנו כשר ולא נהירא דמהיכא תיתי טפי והא אמרינן דבניהם וחתניהם לא קאי אלא למבוארים דכתיבי במתני' ולא קאי אהני דנפקי מכללא שהרי בנו לאחי אביו כשר לתנא דמתני' דהוי שלישי בראשון כדאיתא בגמ' ותירץ רש''י דכולהו נמי אתיא מכללא כגון אחי אביו מכללא דאחיו ובנו בר מבן אחי אשתו דמפיק מכלל דבעל אחות אביו וחתנו נפקא מכלל דחמיו ואפ''ה תני להו שאינו מקפיד בזה ולא נהירא דא''כ אמאי לא הדר ותני הנך דאתו מכלל דבעל אחות אביו על כן נראה לומר דכולהו איצטריכא דאחי אביו אע''ג דאיהו גופיה אתי מכללא דבן אחיו מ''מ בנו וחתנו לא נפקי מכללא וכן אחי אמו ובעל אחותו אף ע''ג דבנו אתי מכללא (דבעל) אחי אמו מ''מ איהו גופיה לאו מכללא אתי ואתא לאשמועינן דבעל כאשתו וכן כולם איצטריכו אי משום אינהו גופייהו אי משום בניהם וחתניהם: (ז''ה הדבו''ר נראה לי מיות''ר)
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר