סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֶלָּא שֵׁשׁ סְאִין
וְכִי דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִיטּוֹל שֵׁשׁ סְאִין אֶלָּא רֶמֶז [ רָמַז] לָהּ שֶׁעֲתִידִין שִׁשָּׁה בָּנִים לָצֵאת מִמֶּנָּה שֶׁמִּתְבָּרְכִין בְּשֵׁשׁ [שֵׁשׁ] בְּרָכוֹת וְאֵלּוּ הֵן דָּוִד וּמָשִׁיחַ דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה דָּוִד דִּכְתִיב וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ וְגוֹ'
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה לֹא אֲמָרוֹ דּוֹאֵג אֶלָּא בְּלָשׁוֹן הָרָע יֹדֵעַ נַגֵּן שֶׁיּוֹדֵעַ לִישָּׁאֵל גִּבּוֹר שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָשִׁיב אִישׁ מִלְחָמָה שֶׁיּוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה אִישׁ תֹּאַר שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים בַּהֲלָכָה וּנְבוֹן דָּבָר שֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וַה' עִמּוֹ שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם
בְּכוּלְּהוּ אֲמַר לְהוּ יְהוֹנָתָן בְּנִי כָּמוֹהוּ כֵּיוָן דַּאֲמַר לֵיהּ וַה' עִמּוֹ מִילְּתָא דִּבְדִידֵיהּ נָמֵי לָא הֲוָה בֵּיהּ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וְאִיקַּנִּי בֵּיהּ דִּבְשָׁאוּל כְּתִיב וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ וּבְדָוִד כְּתִיב וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ
מְנָלַן דְּדוֹאֵג הֲוָה כְּתִיב הָכָא וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים מְיוּחָד שֶׁבַּנְּעָרִים וּכְתִיב הָתָם וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי ה' וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל
מָשִׁיחַ דִּכְתִיב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' וְגוֹ' וּכְתִיב וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי מְלַמֵּד שֶׁהִטְעִינוֹ מִצְוֹת וְיִסּוּרִין כְּרֵיחַיִים רָבָא אָמַר דְּמוֹרַח וְדָאֵין דִּכְתִיב וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ
בַּר כּוֹזֵיבָא מְלַךְ תַּרְתֵּין שְׁנִין וּפַלְגָא אֲמַר לְהוּ לְרַבָּנַן אֲנָא מָשִׁיחַ אֲמַרוּ לֵיהּ בְּמָשִׁיחַ כְּתִיב דְּמוֹרַח וְדָאֵין נֶחְזֵי אֲנַן אִי מוֹרַח וְדָאֵין כֵּיוָן דְּחַזְיוּהּ דְּלָא מוֹרַח וְדָאֵין קַטְלוּהּ
דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה דִּכְתִיב בְּהוּ אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כׇּל מְאוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכׇל חׇכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים
מַאי אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כׇּל מוּם אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנַנְיָא אֲפִילּוּ כְּרִיבְדָּא דְכוּסִילְתָּא לָא הֲוָה בְּהוּ מַאי וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹנְסִין אֶת עַצְמָן מִן הַשְּׂחוֹק וּמִן הַשִּׂיחָה וּמִן הַשֵּׁינָה וּמַעֲמִידִין עַל עַצְמָן בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְרָכִין לְנִקְבֵיהֶם מִפְּנֵי אֵימַת מַלְכוּת
וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כּוּלָּן מִבְּנֵי יְהוּדָה הֵם וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר דָּנִיאֵל מִבְּנֵי יְהוּדָה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִשְּׁאָר שְׁבָטִים
וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל מַאי סָרִיסִים רַב אָמַר סָרִיסִים מַמָּשׁ וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם הַיְינוּ דִּכְתִיב וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר סָרִיסִים מַמָּשׁ מַאי וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן חַבְלָא דְּנוּרָא וְהָכְתִיב וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן לָא חַבְלָא וְלָא רֵיחָא
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם הַיְינוּ דִּכְתִיב כֹּה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתֹתַי וְגוֹ' אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר סָרִיסִים מַמָּשׁ מִשְׁתַּעֵי קְרָא בִּגְנוּתָא דְּצַדִּיקֵי הָא וְהָא הֲוָה בְּהוּ
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר סָרִיסִים מַמָּשׁ הַיְינוּ דִּכְתִיב בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּסְתָּרְסָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּימֵיהֶם מַאי טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מִבָּנִים שֶׁהָיוּ לָהֶם כְּבָר וּמֵתוּ מַאי שָׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא בְּצִפּוֹרִי זֶה סֵפֶר דָּנִיֵּאל שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ
מִכְּדֵי כֹּל מִילֵּי דְּעֶזְרָא נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה אַמְרִינְהוּ וּנְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה מַאי טַעְמָא לָא אִיקְּרִי סִיפְרָא עַל שְׁמֵיהּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא מִפְּנֵי שֶׁהֶחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר זׇכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה דָּוִד נָמֵי מֵימָר אָמַר זׇכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פׇּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ דָּוִד רַחֲמֵי הוּא דְּקָבָעֵי
רַב יוֹסֵף אָמַר מִפְּנֵי שֶׁסִּיפֵּר בִּגְנוּתָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר וְהַפַּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף שְׁקָלִים אַרְבָּעִים וְגוֹ' וְאַף עַל דָּנִיֵּאל שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ סִיפֵּר
וּמְנָלַן דְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ דִּכְתִיב וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה וּמַאן נִינְהוּ אֲנָשִׁים אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא זֶה חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי

רש"י

אלא שש סאין. דשש קבין או שש לוגין ליכא למימר דלא מייתי בגורן מדה פחותה מסאה: ליטול שש סאין. ולישא משוי כזה: רמז לה. דשש גרעינין נתן לה לסימן ורמז שעתידין לצאת שש בנים ממנה: יודע נגן גבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה' עמו. היינו שש ברכות: לא אמרן דואג. לקמן מפרש האחד מן הנערים היינו דואג: אלא בלשון הרע. שהיה מספר בשבחו של דוד כדי שיקנא בו שאול ויהרגהו: לישא וליתן במלחמתה של תורה. להתוכח בתלמוד: פנים בהלכה. שמביא ראיה לדבריו: דבדידיה נמי לא הוה. דשאול נמי לא הוה הלכה כמותו כדאמרינן בעירובין (דף נג.) דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו שאול דלא גלי מסכתא כתיב ביה בכל אשר יפנה ירשיע: נעצר לפני ה'. ללמוד תורה הרבה: אביר הרועים אשר לשאול. אלמא ההוא מיוחד שבנערים דהיינו דואג דחזינן הכא דקרי אביר הרועים: ונחה עליו רוח ה'. איזה רוח רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' הרי ששה: ה''ג והריחו ביראת ה' א''ר אלכסנדריא שהטעינו במצות ויסורין כריחים והיינו והריחו לשון רחים ולא גרסינן וכתיב והריחו: רבא אמר. מאי והריחו דמורח ודאין שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב שנאמר לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח ואפילו הכי ושפט בצדק דלים כגון על ידי הרחה: בר כוזיבא. (עם) ממלכי הורדוס היה: אשר אין בהם כל מום וטובי מראה משכילים בכל חכמה יודעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם הרי ו': אפי' ריבדא דכוסילתא לא היתה בגופם. שלא היו צריכין להקזה. ריבדא פוניור''א בלעז כוסילתא שם כלי המקיז פלנמא''ל: מן השיחה. שלא היו מספרין בדברים בטלים כדי שלא יתגנו בפני המלך: כלם מבני יהודה. כדחשיב לעיל ששה בנים העתידים לצאת מרות וחשיב בהדייהו חנניה מישאל ועזריה: דניאל. לחוד קאי אבני יהודה אבל חנניה מישאל ועזריה לא ולית ליה הך דרשה דלעיל שש שעורים: מבניך אשר יצאו ממעיך. בחזקיהו מלך יהודה כתיב: סריסים ממש. שסירסו לחנניה מישאל ועזריה שכן דרכן של מלכים לסרס את האדם כדי שלא ישא אשה ויהא פנוי לעבודת המלך ולית ליה הא דחכמים דאמרי לעיל שעלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות: ר' חנניה אומר. לא סרסם אלא להכי קרו ליה סריסים שנסתרסה ע''ז בימיהם שבימיהם נודע לכל שאין ממש בע''ז ופורענות שהיה נביא מתנבא לחזקיהו שיהיו גולים מארצם ויוליכם בהיכל מלך בבל ור' שמואל בר נחמני דאמר חנניה מישאל ועזריה משאר שבטים היו מוקים האי קרא בדניאל לחוד: מאי חבל לא איתי בהון. והלא חבלה היא זו שנסתרסו ומהאי קרא דלעיל ילדים אשר אין בהם כל מום לא מצי פריך דאיכא למימר בשעה שבאו לנבוכדנצר תמימים הוו וסרסן: חבל די נורא. לא איתי בהון אבל חבלת הגוף מיהא איכא ופריך לחבלא דנורא לא איצטריך דהא כתיב קרא וריח נור לא עדת בהון: ולא ריחא. עשן האש: הא והא היו. סריסים ממש ושנסתרסה ע''ז בימיהם: טוב מבנים ומבנות. מכלל דבנים לא הוו להו דסריסים היו: מאי טוב מבנים ומבנות. הכא לא מצי לתרוצי הא והא הוו דא''כ במאי פליגי: בנים שהיו להן כבר ומתו. דלא חיו בניהם ומיהו לא היו סריסים: אתן לו. להם לא נאמר אלא לו לאחד מהם והיינו ספר דניאל שנקרא על שמו והשתא קא פריך פירכא באפי נפשה אגב דאתי בידו ספר דניאל: מכדי וכו'. רוב דברים שבספר עזרא ונחמיה אמרם: דוד נמי מימר אמר. הכי כלומר מאי מחזיק טובה איכא: רב יוסף אמר. לאו אהכי איענש דהא דוד נמי אמר כי האי גוונא אלא לכך נענש שספר בגנותן של ראשונים: מאי נינהו. שהיו עמו חגי זכריה מלאכי וכיון שהם לא ראו והוא ראה אלמא גדול מהם הוה ומדאשכחן דדניאל הוה חשיב טפי מחגי זכריה ומלאכי דהוו נביאי שמע מינה דגדול הוה מנחמיה בן חכליה דלא הוה נביא ואפי' הכי ספר עליו דלא אפקיה מכלל גנות הראשונים דניאל היה מבאי הגולה עם החרש והמסגר ונחמיה הוה מעולי הגולה זמן מרובה לאחר מיכן:

תוספות

אין פירוש לקטע זה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר