|
⎯
טקסט הדף מנוקד
קַפְּדָן הֲוָה רְגִיל לְמֵיתֵי גַּבֵּיהּ אִיכַּסִּי מִינֵּיהּ תְּלָתָא יוֹמֵי וְלָא אֲתָא כִּי אֲתָא אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי לָא אֲתָא מָר אֲמַר לֵיהּ קַפְּדָן קָרֵית לִי אֲמַר לֵיהּ הָא דְּקַמַּן דְּקָא קָפֵיד מָר
'וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם' כׇּל זְמַן שֶׁרְשָׁעִים בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם וְכוּ' מַאן רְשָׁעִים אָמַר רַב יוֹסֵף גַּנָּבֵי תָּנוּ רַבָּנַן רָשָׁע בָּא לָעוֹלָם חָרוֹן בָּא לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר 'בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה' רָשָׁע אָבֵד מִן הָעוֹלָם טוֹבָה בָּאָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר 'וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה' צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר 'הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק' צַדִּיק בָּא לָעוֹלָם טוֹבָה בָּאָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר 'זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ' הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין
⎯
רש"י
היה קפדן. שכעס על אחאב ואמר חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר: איכסי' מיניה. שהיה רגיל למיתי לבי מדרשו כל יומא ולא אתא בתלתא יומי: א''ל. ר' יוסי: הא דקמא דקא קפיד מר. הרי על דבר זה שאמרתי עליך קפיד שלא באת אלי ג' ימים מקפדנות שקצפת עלי: מפני הרעה. קודם שתבא הרעה הצדיק נאסף מכלל דכיון שמת הרעה באה: אבל צדיק בא לעולם פסקה הרעה שנאמר זה ינחמנו:
⎯
תוספות
אין תוס' לעמוד זה
הטקסט המנוקד של הש"ס הוכן על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון CC-BY
|