סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כֹּל תְּלָתִין יוֹמִין בֵּין אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא וּבֵין לָא אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא אָסוּר מִכָּאן וְאֵילָךְ אִי אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא אָסוּר וְאִי לָא אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא שְׁרֵי
וְכִי אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא עַד אֵימַת אָמַר רַב פָּפָּא עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וּמֵעִיקָּרָא מֵאֵימַת אָסוּר אָמַר רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מִכִּי רָמוּ שְׂעָרֵי בַּאֲסִינְתֵּי
וּלְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא שְׁרֵי וְהָא רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא אִיקְּלַע לְבֵי הָהוּא גּוֹי לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְשַׁמְעֵיהּ דְּאוֹדִי וּפֵירַשׁ וְלָא אֲכַל שָׁאנֵי רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא דְּאָדָם חָשׁוּב הוּא
וּקְרָטֵסִים וְכוּ' מַאי קְרָטֵסִים אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל יוֹם שֶׁתָּפְסָה בּוֹ רוֹמִי מַלְכוּת וְהָתַנְיָא קְרָטֵסִים וְיוֹם שֶׁתָּפְסָה בּוֹ רוֹמִי מַלְכוּת אָמַר רַב יוֹסֵף שְׁתֵּי תְּפִיסוֹת תָּפְסָה רוֹמִי אַחַת בִּימֵי קְלֵפַּטְרָא מַלְכְּתָא וְאַחַת שֶׁתָּפְסָה בִּימֵי יְוָנִים
דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר תְּלָתִין וּתְרֵין קְרָבֵי עֲבַדוּ רוֹמָאֵי בַּהֲדֵי יַוְנָאֵי וְלָא יְכַלוּ לְהוּ עַד דְּשַׁתְּפִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיהוּ וְהָכִי אַתְנוֹ בַּהֲדַיְיהוּ אִי מִינַּן מַלְכֵי מִנַּיְיכוּ הִפַּרְכֵי אִי מִנַּיְיכוּ מַלְכֵי מִינַּן הִפַּרְכֵי
וּשְׁלַחוּ לְהוּ רוֹמָאֵי לְיַוְנָאֵי עַד הָאִידָּנָא עָבֵידְנָא בִּקְרָבָא הַשְׁתָּא נַעֲבֵיד בְּדִינָא מַרְגָּלִית וְאֶבֶן טוֹבָה אֵיזוֹ מֵהֶן יֵעָשֶׂה בָּסִיס לַחֲבֵירוֹ שְׁלַחוּ לְהוּ מַרְגָּלִית לְאֶבֶן טוֹבָה
אֶבֶן טוֹבָה וְאִינָךְ אֵיזוֹ מֵהֶן יֵעָשֶׂה בָּסִיס לַחֲבֵירוֹ אֶבֶן טוֹבָה לְאִינָךְ אִינָךְ וְסֵפֶר תּוֹרָה אֵיזוֹ מֵהֶן יֵעָשֶׂה בָּסִיס לַחֲבֵירוֹ אִינָךְ לְסֵפֶר תּוֹרָה
שְׁלַחוּ לְהוּ [אִם כֵּן] אֲנַן סֵפֶר תּוֹרָה גַּבַּן וְיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַן כְּפוֹ לְהוּ עֶשְׂרִין וְשֵׁית שְׁנִין קָמוּ לְהוּ בְּהֵימָנוּתַיְיהוּ בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וְאֵילָךְ אִישְׁתַּעְבַּדוּ בְּהוּ
מֵעִיקָּרָא מַאי דְּרוּשׁ וּלְבַסּוֹף מַאי דְּרוּשׁ מֵעִיקָּרָא דְּרוּשׁ נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ וּלְבַסּוֹף דְּרוּשׁ יַעֲבׇר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ
עֶשְׂרִין וְשֵׁית שְׁנִין דְּקָמוּ בְּהֵימָנוּתַיְיהוּ בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל מְנָא לַן דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי שְׁלַחוּ לֵיהּ רַבִּי אֱמוֹר לָנוּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ
אֲמַר לְהוּ מֵאָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה קוֹדֶם שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת פָּשְׁטָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנִים שָׁנָה עַד לֹא חָרַב הַבַּיִת גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד לֹא חָרַב הַבַּיִת גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְיָשְׁבָה לָהּ בַּחֲנוּת
לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי לוֹמַר שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי קְנָסוֹת דִּינֵי קְנָסוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שְׁמוֹ שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכְּחוּ דִּינֵי קְנָסוֹת מִיִּשְׂרָאֵל נִשְׁתַּכְּחוּ לִגְרְסִינְהוּ
אֶלָּא בָּטְלוּ דִּינֵי קְנָסוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁגָּזְרָה מַלְכוּת הַרְשָׁעָה שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל כָּל הַסּוֹמֵךְ יֵהָרֵג וְכׇל הַנִּסְמָךְ יֵהָרֵג וְעִיר שֶׁסּוֹמְכִין בָּהּ תֵּחָרֵב וּתְחוּם שֶׁסּוֹמְכִין בּוֹ יֵעָקֵר
מָה עָשָׂה רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים וּבֵין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת בֵּין שְׁנֵי תְּחוּמֵי שַׁבָּת בֵּין אוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם וְסָמַךְ שָׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַב אַוְיָא מוֹסִיף אַף רַבִּי נְחֶמְיָה
כֵּיוָן שֶׁהִכִּירוּ בָּהֶם אוֹיְבִים אָמַר לָהֶם בָּנַי רוּצוּ אָמְרוּ לוֹ רַבִּי וְאַתָּה מָה תְּהֵא עָלֶיךָ אָמַר לָהֶם הֲרֵינִי מוּטָל לִפְנֵיהֶם כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין אָמְרוּ לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנָּעֲצוּ לְגוּפוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לוּלְנִיאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וַעֲשָׂאוּהוּ לְגוּפוֹ כִּכְבָרָה
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לָא תֵּימָא דִּינֵי קְנָסוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת
מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דִּנְפִישִׁי לְהוּ רוֹצְחִין וְלָא יָכְלִי לְמֵידַן אֲמַרוּ מוּטָב נִגְלֵי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיחַיְּיבוּ
דִּכְתִיב וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם
מֵאָה וּשְׁמֹנִים וְתוּ לָא וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי

רש"י

כל תלתין יומין דבתר הלולא: בין אמר. עובד כוכבים זה לישראל מחמת הלולא אני עושה סעודה זו: ובין לא אמר לו. מסתמא להלולא מכוין ואסור דכל ימי הלולא מקריב לעבודת כוכבים: ומעיקרא. קודם שיכניס את אשתו מאימת חיישינן להלולא אם הזמין אנשים לסעוד אצלו: מכי רמו שערי באסינתי. לעשות שכר ליום המשתה: אסינתי. עריבות ששורין בהן שעורין לעשות שכר ל''א נותנין עפר בעריבות וזורעין שם שעורין קודם ימי החופה ומביאין לפני החתן והכלה כשהן צמוחים ואומרים להם פרו ורבו כשעורין הללו שממהרין לצאת מכל התבואה: דאדם חשוב הוא. ושמח ממנו העובד כוכבים מאד: יום שתפסה בו רומי מלכות. שנלחמו עם יונים ונצחום ומלכו בכל העולם: בימי קלפטרא מלכתא. של אלכסנדריא כדאמר בהמפלת במסכת נדה (דף ל:) ונלחמו רומיים עמה ונצחוה ותפסו הם המלוכה: עד דשתפינהו. רומאי לישראל בהדייהו: והכי אתנו. רומאי לישראל אי מינן מלכי כו': מרגלית. אינה חשובה כאבן טוב: בסיס. כן תרגום כנו בסיסיה למושב חברתה להושיבה עליה: אינך. הוא נופך קרבונקל''א: כפו להו. רומאי ליונאי: עשרין ושית שנין קמו. רומאי בהימנותייהו לישראל: מעיקרא. כי קמו רומאי בהימנותייהו: מאי דרוש. רומיים: ואלכה לנגדך. יעקב ועשו שוין בגדולה: לפני עבדו. דרך השר להלך לפנים: פשטה. שלטה: מלכות. רומי: בחנות. מקום בהר הבית וחנות שמו: דיני קנסות. אונס ומפתה ושלשים של עבד שנתנה תורה קצבה אחת ליקר ולזולל ומאחר שלא ישבו בלשכת הגזית לא דנו ובטלו דיני קנסות דכתיב בתשלומי כפל שהוא קנס אשר ירשיעון אלהים דהיינו מומחין וסמוכין בשם רבי כדאמרינן בסנהדרין ומי שאינו סמוך אינו דן דיני קנסות: תחום. אלפים אמה סביבות העיר: וסמך שם כו'. והני רבנן בתר חורבן הבית הוו טובא: לולניאות. חניתות: כי היכי דלא ליחייבו. רוצחים קטלא דאין דנין דיני נפשות אפילו בסנהדרין קטנה שבכל עיר אלא בזמן שהיתה סנהדרין גדולה בישיבתה ובמקום המיוחד לה והוא לשכת הגזית: המקום גורם. לחייב הנדון ואם אינם שם לא ידונו והאי קרא בדיני נפשות קאי כי יפלא ממך דבר בפרשת שופטים ושוטרים בזקן ממרא:

תוספות

מכי רמו שערי באסינתי. פירש רש''י לשון ראשון להטיל שכר וקשה דבכל התלמוד לא מצינו שהיו עושין שכר משעורין אלא מתמרים או מכשות לכך נראה לשון שני שפירש רש''י וב' הלשונות האלו פי' רש''י אף בכתובות פ''ק (דף ח.): קרטסים. אומר הר''ר שמעיה בלשון יון הוא תפוס תפיסת שתים קרט לשון תפיסה וסים לשון שתים ופי' דר''ל תפיסה שניה וניחא הא דקא אמרינן לקמן קרטסים ויום שתפסו רומי מלכות וה''פ קרטסים תפיסה שניה ויום שתפסה מלכות בראשונה: ה''ג נשתכחו לגרסינהו. ול''ג ליכתבינהו שהרי אין כותבין הלכות: אלא שלא דיני נפשות. ואם תאמר והא אמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף ל. ושם) משחרב בית המקדש אע''פ שבטלו ד' מיתות דין ד' מיתות לא נתבטלו מי שנתחייב סקילה כו' ואמאי נקט משחרב בהמ''ק והא אפי' מ' שנה בפני הבית לא דנו דיני נפשות וי''ל דמ''מ כשהיו רואין צורך שעה היו חוזרין אל הלשכה ודנין שם ומורי ה''ר מנחם אמר לנו בשם רבי יהונתן דמשחרב בית המקדש קאי אהא דקאמר דין ד' מיתות לא בטלו וה''ק אע''פ שבטלו ארבע מיתות לגמרי לא בטלו דינם וכ''ש באותם מ' שנה קודם חורבן שנהגו דין ד' מיתות: מלמד שהמקום גורם. וא''ת והא ירושלים נמי איקרי מקום לגבי אכילת קדשים ומעשר שני וכתיב במקום אשר יבחר ה' וי''ל דלגבי דיני נפשות לא איקרי מקום אלא לשכת הגזית שהיתה חציה בקדש וחציה בחול והיינו טעמא משום דבעי' סנהדרין סמוך לשכינה והכי נמי אמרינן (לקמן דף נב.) כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה אצל מזבח דכתיב שופטים ושוטרים וסמיך ליה לא תטע לך אשרה אצל מזבח ה' ולפיכך גלו וישבו בחנות אע''פ שחנות עצמו היה בהר הבית מ''מ לא היה סמוך לשכינה כלשכת הגזית וא''ת מנלן קפידא במקום שאר חייבי מיתות שלא בזקן ממרא דקרא לא כתיב אלא בזקן ממרא ויש לומר דדרשינן כל זמן שסנהדרין גדולה במקומה כדין אצל מזבח אז שופטים תתן לך בכל שעריך לשפוט דיני נפשות נסתלקו הם בטלו כל דיני נפשות [וע''ע תוס' שבת טו. ד''ה אלא ותוס' סנהדרין יד: ד''ה מלמד]:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר