טומאה היא נחשבת אצל הקדש, שאדם המקפיד לאכול תרומה בטהרה נחשב טמא למי שאוכל קדשים. ולכן גם אם אכל דבר שהוא שלישי ופסול בתרומה, ייעשה שני לטמא את הקודש.

א אמר ר' זירא אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן אמר ר' ינאי: האוכל מאכל שהוא שלישי לטומאה של חולין שנעשו על טהרת הקדש — נעשה גופו שני לקדש, שעושה שלישי ורביעי בקודש.

איתיביה [הקשה לו] ר' זירא לר' אסי ממה ששנינו בדברי ר' יהושע: שלישי עושה שני לקדש ואין עושה שני לתרומה, בחולין שנעשו על טהרת תרומה. ונדייק מכאן: בחולין שנעשו על טהרת תרומה — אין [כן], שלישי שבהם עושה שני לקודש, אבל בחולין שנעשו על טהרת הקדש — לא!

אמר ליה [לו]: אין לדייק כך, אלא בלשון לא מיבעיא קאמר [לא נצרכה אמר], כלומר, לא רק בחולין הנעשים על טהרת הקודש, שטהרתו חמורה — האוכל שלישי נעשה שני לקודש, אלא אפילו בחולין הנעשים על טהרת תרומה.

ומתקשים: כיצד אומר כן ר' אסי בשם ר' יוחנן? והא [והרי] לפי הסברו של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, "אף אני לא אמרתי אלא בחולין שנעשו על טהרת תרומה" קאמר [אמר] ר' יהושע, ומכאן שבחולין שנעשו על טהרת הקודש לא אמר! ומשיבים: אמוראי נינהו [מחלוקת אמוראים היא] בהבנת שיטת ר' יהושע, ואליבא [ועל פי שיטת] ר' יוחנן, שחלקו בשיטתו בזה.

ב אמר עולא: האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת תרומה — נפסל גופו מלאכול בתרומה.

ושואלים: מאי קא משמע לן [מה השמיע לנו בכך]? הלוא כבר תנינא [שנינו] דבר זה: האוכל שלישי נעשה שני לקדש, ואין הוא נעשה שני לפסול את התרומה, והוא בשלישי לחולין שנעשו על טהרת תרומה. ונדייק מכאן: שני הוא דלא הוי [שאינו נעשה] לתרומה, הא [הרי] שלישי לתרומה הוי [הוא נעשה], ונפסל גופו מלאכול בתרומה!

ומשיבים: אי [אם] מההיא מאותה משנה, איני מוכרח לדייק כך, אלא הוה אמינא [הייתי אומר] שלענין תרומה לא שני הוי [הוא] ולא שלישי הוי [הוא], שאין מקום לעשות את דינו של האוכל כדין המאכל, ואיידי דאמר [ורק מתוך שאמר] שהוא נעשה שני בקדש — אמר נמי [גם כן] שאין הוא נעשה שני בתרומה, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] עולא שלענין תרומה הוא נעשה שלישי, שנפסל גופו מלאכול בתרומה.

איתיביה [הקשה לו] רב המנונא לעולא ממה ששנינו במשנה: הראשון שבחולין טמא, שהוא פוסל מאכל חולין שנגע בו, ומטמא תרומה שנגע בה, שהיא פוסלת תרומה אחרת שנגעה בה. והשני שבחולין פוסל את התרומה, שהיא אסורה באכילה, ואולם אינו מטמא, שאינה פוסלת תרומה שנגעה בה. והשלישי שבחולין נאכל בנזיד הדמע שמותר הכהן לתת ולערב (לדמע) תבלין של תרומה בתבשיל כזה ולאוכלו.

ומעתה, אי אמרת [אם אומר אתה] שהאוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת התרומה נפסל גופו מלאכול בתרומה, וכי ספינן ליה מידי דפסיל ליה לגופיה [מאכילים אותו דבר שפוסל את גופו] מלאכול בתרומה? והרי כשהוא אוכל תבשיל זה נמצא שהוא אוכל את התרומה המעורבת בו באיסור! אמר ליה [לו] עולא: הנח לנזיד הדמע,