סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דֶּרֶךְ בִּיאָתְךָ מִן הַיָּמִין
מַעֲשֵׂר אַף עַל גַּב דִּכְתִיב מַעְשַׂר דְּגָנְךָ דִּילָךְ אִין דְּשׁוּתָּפוּת לָא כְּתַב רַחֲמָנָא מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם אֶלָּא מַעְשַׂר דְּגָנְךָ לְמַאי אֲתָא לְמַעוֹטֵי שׁוּתָּפוּת דְּגוֹי
מַתָּנוֹת אַף עַל גַּב דִּכְתַב רַחֲמָנָא וְנָתַן
אִיכָּא לְמֵימַר יָלֵיף נְתִינָה נְתִינָה מֵרֵאשִׁית הַגֵּז מָה לְהַלָּן דְּשׁוּתָּפוּת לָא אַף כָּאן דְּשׁוּתָּפוּת לָא כְּתַב רַחֲמָנָא מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח
אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא לֵילַף מֵרֵאשִׁית הַגֵּז אַדְּרַבָּה נֵילַף מִתְּרוּמָה
אִין הָכִי נָמֵי מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח לְמָה לִּי לְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא הַדִּין עִם הַטַּבָּח
בִּכּוּרִים אַף עַל גַּב דִּכְתִיב אַרְצְךָ דִּידָךְ אִין דְּשׁוּתָּפוּת לָא
כְּתַב רַחֲמָנָא בִּכּוּרֵי כֹּל אֲשֶׁר (בְּאַרְצְךָ) [בְּאַרְצָם] אֶלָּא אַרְצְךָ לְמָה לִי לְמַעוֹטֵי חוּצָה לָאָרֶץ
צִיצִית אַף עַל גַּב דִּכְתַב רַחֲמָנָא כְּסוּתְךָ דִּידָךְ אִין דְּשׁוּתָּפוּת לָא
כְּתַב רַחֲמָנָא עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְאֶלָּא כְּסוּתְךָ לְמָה לִי לְכִדְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה טַלִּית שְׁאוּלָה פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם
מַעֲקֶה אַף עַל גַּב דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְגַגֶּךָ דִּידָךְ אִין דְּשׁוּתָּפוּת לָא
כְּתַב רַחֲמָנָא כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ אֶלָּא גַּגֶּךָ לְמַאי אֲתָא לְמַעוֹטֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת
אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְּתַנְיָא בֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִין חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה וְרַבִּי אִלְעַאי פּוֹטְרָהּ
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אִלְעַאי דִּכְתִיב בְּקָרְךָ וְצֹאנְךָ וְהָא כְּתִיב בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם דְּכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל
אָמַר רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְּתַנְיָא בֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִין חַיֶּיבֶת בְּמַתָּנוֹת וְרַבִּי אִלְעַאי פּוֹטֵר מַאי טַעְמָא יָלֵיף נְתִינָה נְתִינָה מֵרֵאשִׁית הַגֵּז מָה לְהַלָּן דְּשׁוּתָּפוּת לָא אַף כָּאן דְּשׁוּתָּפוּת לָא
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּתְרוּמָה מִיחַיַּיב נֵילַף נְתִינָה נְתִינָה מִתְּרוּמָה אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בִּתְרוּמָה נָמֵי פּוֹטֵר
אִי מָה תְּרוּמָה בָּאָרֶץ אִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ לָא אַף מַתָּנוֹת בָּאָרֶץ אִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ לָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִנְּהַרְבִּיל אִין וְהָתַנְיָא רַבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר מַתָּנוֹת אִין נוֹהֲגִין אֶלָּא בָּאָרֶץ וְכֵן הָיָה רַבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר רֵאשִׁית הַגֵּז אִין נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אִלְעַאי אָמַר רָבָא יָלֵיף נְתִינָה נְתִינָה מִתְּרוּמָה מָה תְּרוּמָה בָּאָרֶץ אִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ לָא אַף רֵאשִׁית הַגֵּז בָּאָרֶץ אִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ לָא
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי מָה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת אַף רֵאשִׁית הַגֵּז טוֹבֶלֶת אֲמַר לֵיהּ אָמַר קְרָא וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ אֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא מֵרֵאשִׁיתוֹ וְאֵילָךְ
אִי מָה תְּרוּמָה חַיָּיבִים עָלֶיהָ מִיתָה וָחוֹמֶשׁ אַף רֵאשִׁית הַגֵּז חַיָּיבִים עָלָיו מִיתָה וָחוֹמֶשׁ
אָמַר קְרָא וּמֵתוּ בוֹ וְיָסַף עָלָיו עָלָיו וְלֹא עַל רֵאשִׁית הַגֵּז בּוֹ וְלֹא בְּרֵאשִׁית הַגֵּז
אִי מָה תְּרוּמָה רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אַחֲרֶיהָ אַף רֵאשִׁית הַגֵּז רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אַחֲרֶיהָ אָמַר קְרָא רֵאשִׁית אֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא רֵאשִׁית בִּלְבַד
אִי מָה תְּרוּמָה מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן לָא אַף רֵאשִׁית הַגֵּז מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן לָא אִין
וְהָתַנְיָא הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי רְחֵלוֹת גָּזַז וְהִנִּיחַ גָּזַז וְהִנִּיחַ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִצְטָרְפוֹת הָא חָמֵשׁ מִצְטָרְפוֹת
וְהָתַנְיָא אֵין מִצְטָרְפוֹת אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ הָא דְּרַבִּי אִלְעַאי וְהָא דְּרַבָּנַן
אִי מָה תְּרוּמָה גָּדֵל בְּחִיּוּב חַיָּיב גָּדֵל בִּפְטוּר פָּטוּר אַף רֵאשִׁית הַגֵּז נָמֵי גָּדֵל בְּחִיּוּב חַיָּיב בִּפְטוּר פָּטוּר
וְגַבֵּי תְּרוּמָה מְנָלַן דְּתַנְיָא יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח שָׂדֶה בְּסוּרְיָא מִגּוֹי עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ חַיָּיב מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בְּתוֹסֶפֶת וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין
וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָתְנַן הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאן גּוֹי פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז הָא צֹאנוֹ לִגְזוֹז חַיָּיב מַתְנִיתִין

רש"י

דרך ביאתך. לבית אתה קובע מזוזה וכשהוא נכנס לביתו רגליה דימינא עייל ברישא נמצא שהימין בכניסה הוא דרך ביאה: מתנות. הזרוע והלחיים והקבה: זובחי. שנים משמע: אדרבה נילף נתינה מתרומה. ולא תבעי קרא דהא קולא וחומרא לחומרא מקשינן: הדין עם הטבח. בפירקין דלעיל וזובחי אורחיה דקרא הוא: ארצך. אשר תביא מארצך ארצך משמע מיעוטא ארצכם לא משמע מיעוטא כולי האי ולא ממעטא חוצה לארץ מיניה דמשמע כל מקום שיש להם ארץ אבל ארצך משמע המיוחדת לך ולא לעובדי כוכבים: כי יפול הנופל. כל שראוי ליפול הימנו ואפילו בשותפות: בתי כנסיות. שאין חלק לאחד מהן בו שאף לבני עבר הים הוא ועוד שאינו בית דירה: ליתנהו להני כללי. דאמר רבא דמודי ר' אלעאי בכל הני דהא תניא דפליג ר' אלעאי בבכורה ולא מרבי לה מבקרכם וצאנכם: ואמר ר' חנינא מסורא ליתנהו להני כללי. דרבא דהא תניא דפליג רבי אלעאי במתנות ומדפטר במתנות על כרחך פטר נמי בתרומה דאי ס''ד בתרומה מחייב היכי פטר במתנות לייתינהו לחיובא מתרומה הואיל וגמיר גזירה שוה דנתינה נתינה מסתברא דהא אגמרוה דלחומרא אית לן למידן: אלא ש''מ בתרומה נמי פטור. דדייק דגנך והדר יליף מתנות או מתרומה או מראשית הגז בנתינה נתינה: אי מה. כיון דמתרומה יליף רבי אלעאי לראשית הגז דאמרן לעיל שותפות דעובד כוכבים נפקא ליה מרישיה דקרא אי מה תרומה בחו''ל לא אף ראשית הגז בחו''ל לא דבפ''ק דקדושין (דף לו:) קי''ל כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחו''ל דיליף מעבודת כוכבים שהיא חובת הגוף ונוהגת בכל מקום אבל חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ: מנהרביל. שם מקום: אין. ודאי: והתניא. בניחותא: תרומה טובלת. אוסרת משום טבל דכתיב אשר ירימו בעתידים ליתרם הכתוב מדבר באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג.): אין לך : בו אלא מראשיתו ואילך. משהופרש ונעשה ראשית היא שלו אבל מעיקרא אין לו אלא שם אחד דהאי ראשית קרא יתירא הוא ואראשית דלעיל סמיך והוה ליה למכתב וגז צאנך: מיתה. זר האוכלה במזיד: חומש. בשוגג: ראשון ושני. מעשר ראשון ומעשר שני: אין לך אלא ראשיתו. אין לך נתינה אחרת להפריש ממנו מדלא כתב ומגז צאנך ש''מ מתנה ראשונה בלבד אתא ראשית לאשמועי': תרומה מחדש על הישן לא. דכתיב היוצא השדה שנה שנה (דברים יד): היו לו שתי רחלות גזז. שנה זו והניח: גזז. שניה והניח עד שהיו לו חמש גיזים אין מצטרפות דאגיזים של חמש צאן קפיד רחמנא והא לית ליה: הא חמש מצטרפות. אם היו לו חמש צאן וגוזז השתים בשנה זו ושלש בשנה שניה דהשתא איכא גיזים של חמש צאן מצטרפות ואף על גב דחדש וישן הוא: והתניא. אידך דאפילו חמש אין מצטרפות קשיין אהדדי: אלא לאו שמע מינה. בהא נמי פליגי רבי אלעאי ורבנן לרבי אלעאי דמקיש גז לתרומה אין מצטרפות ולרבנן מצטרפות כל הני קושייתא לרבי אלעאי: הגדל בחיוב. כגון ישראל שלקח שדה מן העובד כוכבים כדמפרש לקמיה: הגדל בפטור. ביד עובד כוכבים: בחיוב. לאחר שבאו ביד ישראל: בסוריא. ארם צובה שכבשה דוד ולא שמיה כבוש ולא חלה בה קדושת הארץ וקלה קדושתה ויש קנין לעובד כוכבים להפקיע מיד מעשר לפיכך אין ישראל חייב לעשר אלא על התוספת השני שלישים שגדלו אצלו טבל וחולין מעורבין אבל בארץ ישראל מעשר על הכל שאין קנין לעובד כוכבים בה להפקיע מן המעשר וחכמים פוטרין דכיון שהביאה שליש ביד עובד כוכבים כאילו נגמרה כולה בידו דקיימא לן (ר''ה יב: יג.) תבואה בתר שליש אזלא: וכי תימא הכי נמי. דהגדל ביד עובד כוכבים פטור מראשית הגז אפילו בא ליד ישראל: הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים. קודם שנגזזה: פטור מראשית הגז. דצאנך בעינן ולא גיזותיך והכא לאו צאנו דישראל הוא: הא צאנו לגזוז. לקח וקנה עדרו של עובד כוכבים כשהיא עומדת לגזוז הואיל והכל שלו וקרינא ביה צאנך: חייב. ואף על פי שגדלו הגיזים אצל עובד כוכבים:

תוספות

ביתך דרך ביאתך. תימה אמאי לא אמר שותפות דעובד כוכבים כדקאמר בכל הני דלעיל: אלא ארצך ל''ל למעוטי חו''ל. אע''ג דמצוה התלויה בארץ היא מכל מקום אצטריך למעוטי משום דאתקש לבשר בחלב בחד קרא. רשב''ם: אי מה תרומה חייבין עליה מיתה וחומש כו'. ואע''ג דבראשית הגז לא שייכא ביה אכילה ואין בתרומה חומש אלא באכילתה הנאת ראשית היא אכילתה: אף ראשית הגז ששיריה נכרין. תימה מנלן דבעינן ששיריה נכרין אי מדכתיב ראשית בראשית הגז נמי כתיב ראשית ומה צריך למילף מתרומה ויש לומר דהא דבעינן בתרומה שיריה נכרים משום דילפינן תרומה מחלה דחלה נקראת תרומה ובחלה כתיב מראשית דמשמע ולא כל ראשית:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר