סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת כַּיּוֹצֵא בּוֹ הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת שְׁבִיעִית מִמָּקוֹם שֶׁכָּלוּ לִמְקוֹם שֶׁלֹּא כָּלוּ אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא כָּלוּ לְמָקוֹם שֶׁכָּלוּ חַיָּיב לְבַעֵר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר צֵא וְהָבֵא לְךָ אַף אַתָּה:
גְּמָ' מַאי אִירְיָא עַרְבֵי פְסָחִים אֲפִילּוּ עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים נָמֵי דְּתַנְיָא הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם הָתָם מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה הוּא דְּאָסוּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה לָא הָכָא מֵחֲצוֹת אִי נָמֵי הָתָם סִימָן בְּרָכָה הוּא דְּלָא חָזֵי אֲבָל שַׁמּוֹתֵי לָא מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ הָכָא שַׁמּוֹתֵי נָמֵי מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ
גּוּפָא הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וּבְעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם נִידְנוּד עֲבֵירָה לְאֵתוֹיֵי תַּעֲנִית צִיבּוּר אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם:
תָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר וְיֵשׁ זָרִיז וְנִפְסָד יֵשׁ שָׁפָל וְנִשְׂכָּר וְיֵשׁ שָׁפָל וְנִפְסָד זָרִיז וְנִשְׂכָּר דְּעָבֵיד כּוּלֵּי שַׁבְּתָא וְלָא עָבֵיד בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא זָרִיז וְנִפְסָד דְּעָבֵיד כּוּלֵּי שַׁבְּתָא וְעָבֵיד בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא שָׁפָל וְנִשְׂכָּר דְּלָא עָבֵיד כּוּלֵּי שַׁבְּתָא וְלָא עָבֵיד בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא שָׁפָל וְנִפְסָד דְּלָא עָבֵיד כּוּלֵּי שַׁבְּתָא וְעָבֵיד בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא אָמַר רָבָא הָנֵי נְשֵׁי דְמָחוֹזָא אַף עַל גַּב דְּלָא עָבְדָן עֲבִידְתָּא בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא מִשּׁוּם מְפַנְּקוּתָא הוּא דְּהָא כׇּל יוֹמָא נָמֵי לָא קָא עָבְדָן אֲפִילּוּ הָכִי שָׁפָל וְנִשְׂכָּר קָרֵינַן לְהוּ
רָבָא רָמֵי כְּתִיב כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וּכְתִיב כִּי גָדֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ הָא כֵּיצַד כָּאן בְּעוֹשִׂין לִשְׁמָהּ וְכָאן בְּעוֹשִׂין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְכִדְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ:
תָּנוּ רַבָּנַן הַמְצַפֶּה לִשְׂכַר אִשְׁתּוֹ וְרֵיחַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם שְׂכַר אִשְׁתּוֹ מַתְקוּלְתָּא רִיחְיָיא אַגְרָתָא אֲבָל עָבְדָה וּמְזַבְּנָה אִישְׁתַּבּוֹחֵי מִשְׁתַּבַּח בָּהּ קְרָא דִּכְתִיב סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר:
תָּנוּ רַבָּנַן הַמִּשְׂתַּכֵּר בְּקָנִים וּבְקַנְקַנִּים אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דִּנְפִישׁ אַפְחָזַיְיהוּ שָׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא: תָּנוּ רַבָּנַן תַּגָּרֵי סִימְטָא וּמְגַדְּלֵי בְּהֵמָה דַּקָּה וְקוֹצְצֵי אִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בְּחֵלֶק יָפֶה אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם מַאי טַעְמָא דְּתָהוּ בֵּיהּ אִינָשֵׁי:
תָּנוּ רַבָּנַן אַרְבַּע פְּרוּטוֹת אֵין בָּהֶן סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם שְׂכַר כּוֹתְבִין וּשְׂכַר מְתוּרְגְּמָנִין וּשְׂכַר יְתוֹמִים וּמָעוֹת הַבָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם
בִּשְׁלָמָא שְׂכַר מְתוּרְגְּמָנִין מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כִּשְׂכַר שַׁבָּת וּמָעוֹת יְתוֹמִים נָמֵי לָאו בְּנֵי מְחִילָה נִינְהוּ מָעוֹת הַבָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם מִשּׁוּם דְּלָאו כׇּל יוֹמָא מִתְרְחִישׁ נִיסָּא
אֶלָּא שְׂכַר כּוֹתְבִין מַאי טַעְמָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת יָשְׁבוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה עַל כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׁרוּ שֶׁאִילְמָלֵי מִתְעַשְּׁרִין אֵין כּוֹתְבִין: תָּנוּ רַבָּנַן כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת הֵן וְתַגָּרֵיהֶן וְתַגָּרֵי תַגָּרֵיהֶן וְכׇל הָעוֹסְקִין בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם לְאֵיתוֹיֵי מוֹכְרֵי תְכֵלֶת אֵינָן רוֹאִין סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם וְאִם עוֹסְקִין לִשְׁמָהּ רוֹאִין:
בְּנֵי בַיְישָׁן נְהוּג דְּלָא הֲווֹ אָזְלִין מִצּוֹר לְצִידוֹן בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא אֲתוֹ בְּנַיְיהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרוּ לוֹ אֲבָהָתִין אֶפְשָׁר לְהוּ אֲנַן לָא אֶפְשָׁר לַן אֲמַר לְהוּ כְּבָר קִיבְּלוּ אֲבוֹתֵיכֶם עֲלֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:
בְּנֵי חוֹזָאֵי נָהֲגִי דְּמַפְרְשִׁי חַלָּה מֵאָרוֹזָא אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף אֲמַר לְהוּ נֵיכְלַהּ זָר בְּאַפַּיְיהוּ אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי דְּבָרִים הַמְוֻתָּרִים וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר

רש"י

ואל ישנה אדם. בגמרא פריך ממקום שאין עושין למקום שעושין ואיהו נמי אל ישנה וליעבד והא אמרת נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם: המוליך פירות שביעית ממקום שכלו. לחיה מן השדה וחייבין בני המקום לבערן מן הבית והוליכן זה למקום שלא כלו ובני אותו מקום עדיין אוכלין הכנוסין בבית: חייב לבער. משום חומרי מקום שיצא משם: צא והבא לך אף אתה. מפרש בגמרא: גמ' מאי איריא ערבי פסחים. דקתני עד חצות במנהגא מכלל דמחצות ולהלן אסור ולמה ליה למיתני חצות לאשמעינן הך דיוקא הא כל ערבי ימים טובים אסירי: מן המנחה. תשע שעות ומחצה: סמוך למנחה. קודם לכן: נידנוד עבירה. רמז עבירה: תענית צבור. אסור במלאכה במסכת תענית (דף יב:) כשהיו מתענין על הגשמים אבל שאר תענית ציבור לא כדאמר שמואל אין חומר תענית ציבור בבבל (לקמן דף נד:): במוצאי שבתות. משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקדש: זריז. בעל מלאכה: שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא. ואע''ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה: ה''ג ואע''ג דהאי דלא קעבדן כו': עושין לשמה. מעל שמים ושלא לשמה עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד כדרב יהודה: מתקולתא. נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין דשכר מועט הוא ומתבזה אשתו על שכר מועט: אגרתא. שכר ריחיים שמשכירין טורח גדול ושכר מועט אבל קונה ריחיים ומוכרן הרי הוא כשאר פרקמטיא: בקנים. כל מקלות דקים קרי קנים שעושין מהן גדרות ומחיצות: אפחזייהו. נפח שלהן: תגרי סימטא. יושבין ומוכרין בשוק ועין שולטת בהן: ומגדלי בהמה דקה. הכל צווחין עליהן: וקוצצי אילנות טובות. למוכרן לעצים הכל תמיהים ומלעיזין עליהם ומתוך כך עין שולטת בהן וצעקת בני אדם: ונותנין עיניהם בחלק יפה. כשחולקים עם אחרים תמיד מקפידין ליטול חלק יפה: מתורגמנין. שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים: ומעות יתומין. למחצית שכר: ממדינת הים. משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה: תכלת. לציצית: אינן רואין. כדאמרן שאם יתעשרו לא יהו עסוקין: ואם עוסקין לשמה. להיות המצוה מצויה לצריכין לה: רואין. דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עשרן: מצור לצידון. יום השוק של צידון בע''ש והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת: הוה אפשר להו. להמנע מן השוק שעשירים היו: מארוזא. אורז:

תוספות

העושה מלאכה במוצאי שבתות. אור''י דאיתא בירושלמי הכי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתיתפני סידרא מנהגא פי' שישלים התפלה מנהג כשר ובהא איירי נמי הכא: וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה. תימה (דרב) גופיה אמר בפ''ב דברכות (ד' יז.) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא ואור''י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד ע''מ לעשות אבל הכא מיירי דומיא דההיא דלעיל יש שפל ונשכר דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפ''ה גדול עד שמים חסדו: מתקולתא. מטוה לכך קורא אותה מתקולתא לפי שנשכרת לשיעור משקל מטוה כדתנן בכתובות (ד' סד:) כמה היא עושה לו משקל ה' סלעים ופר''ח שהיא מתבזה על כך שהיא מגלה זרועותיה בשעת טוויה: ומגדלי בהמה. וקשה לר''ת דאמר (בחולין ד' פד:) הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה ואמר נמי עשתרות שמעשרות את בעליהן וי''ל דהתם בחורשין: כותבי ספרים. אור''י בשם ריב''א דדוקא הכותבים כדי למכור עליהן בקשו דלעולם ימצאו לוקחין כדקתני הן ותגריהם אבל על המשכירים עצמן לבעלי בתים לא בקשו שלא היו מקפחים פרנסתן שלא ימצאו כל כך להשתכר: . דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. וא''ת והיכי אתי למיטעי תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו וי''ל דבבלול איכא למיטעי דלית ביה משום מין על שאין מינו כדפי' בפ' כל שעה (לעיל לה.) ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד ויפריש מאותו צד על צד אחר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר