אמה על אמה ברום שלש אמות, ושיערו חכמים את נפח שיעור מי מקוה זה שהוא בן ארבעים סאה.

אגב דברים אלו שנאמרו בענין מידות אמר רב אשי: אמר לי רבין בר חיננא: שולחן של מקדש שעליו היו מניחים את לחם הפנים — של פרקים הוה [היה] ואפשר היה לפרקו לחלקים, דאי סלקא דעתך הדוקי הוה מיהדק [שאם עולה בדעתך שמהודק היה כחטיבה אחת], הלא שולחן מידתו היתה אמתיים אורך על אמה רוחב על אמה וחצי גובה, ואם כן אמתא באמתא היכי מטבליה [אמה הרוחב של השולחן באמה של בור המקוה היאך היה מטביל אותו] שהרי את השולחן היו מטבילים מדי פעם בפעם כאשר נטמא, וכיצד אפשר להטבילו במקוה ששיעורה אמה על אמה?!

ומשיבים: מאי קושיא [מה הקושיה] בכך? דילמא [שמא] בים שעשה שלמה הוה מטביל ליה [היה מטביל אותו] שהוא מקוה רחב, כאמור: "ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב" (מלכים א' ז, כג) דתני [ששנה] ר' חייא: ים שעשה שלמה מחזיק בנפחו כמות מים של מאה וחמשים מקוה טהרה ובודאי אפשר היה להטביל בו אפילו כלים גדולים יותר.

א במשנה שנינו שאפילו עני מישראל לא יפחתו לו מארבעה כוסות. ושואלים: היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה [כיצד מתקנים חכמים דבר, תקנה, שיבוא בה לידי סכנה] והתניא [והרי שנינו בברייתא]: לא יאכל אדם תרי [שתים] (מאכל במנין זוגי) ולא ישתה תרי [שתים, זוגות] ולא יקנח עצמו בתרי [שתים, זוגות] ולא יעשה צרכיו (תשמיש) תרי [שתים, זוגות], כאשר יבואר שחששו מפני כשפים ומזיקים כשמשתמש בזוגות, ומדוע אם כן לא חששו חכמים לסכנת זוגות בתקנת ארבע כוסות אלה?

אמר רב נחמן: אמר קרא [המקרא]: "ליל שמרים הוא לה'" (שמות יב, מב) ויש ללמוד מכך שהוא ליל המשומר ובא מן המזיקין מכל הסוגים ולכן אין לחשוש לנזק בלילה זה.

רבא אמר: כוס של ברכה שמברכים על המזון בליל פסח יש בה גם מצוה נוספת שאינו רק לענין חירות והוא מצטרף לטובה למצוות ארבע כוסות ואינו מצטרף לרעה ולענין זוגות ניתן לחשוב כאילו יש רק שלש כוסות בלבד. רבינא אמר: ארבעה כסי תקינו רבנן [ארבע כוסות נבדלות תקנו חכמים] ושותה אותן דרך חירות ואינו מתחשב במה שיקרה אחר כך ולכן כל חד וחד [כל אחד ואחד]