סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה וְעוֹד לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ כְּתִיב וְהָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּבְכִיָּה
בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק וּמְצָאוֹ כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר אָמַר הֲרֵי הוּא כַּפָּרַתְכֶם וַעֲדַיִין בְּנִי קַיָּים [כּוּ'] לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה עֲלֵיהֶם טׇהֳרַת כֵּלִים יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים אִיבַּעְיָא לְהוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים הוּא דְּזָל אֲבָל טׇהֳרַת כֵּלִים כִּדְקָיְימָא קָיְימָא אוֹ דִילְמָא שְׁפִיכוּת דָּמִים כִּדְקָיְימָא קָיְימָא אֲבָל טׇהֳרַת כֵּלִים הִיא דַּחֲמִירָא
תָּא שְׁמַע מִדְּקָא נָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה שְׁמַע מִינַּהּ שְׁפִיכוּת דָּמִים הוּא דְּזָל וְטַהֲרַת כֵּלִים כִּדְקָיְימָא קָיְימָא
תָּנוּ רַבָּנַן וּפָשַׁט וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן שׁוֹמְעַנִי כְּדֶרֶךְ יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁפּוֹשֵׁט בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי חוֹל
תַּלְמוּד לוֹמַר וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים מַקִּישׁ בְּגָדִים שֶׁלּוֹבֵשׁ לִבְגָדִים שֶׁפּוֹשֵׁט מָה לְהַלָּן בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ
אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲחֵרִים פְּחוּתִין מֵהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲחֵרִים וְהוֹצִיא לִימֵּד עַל הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁכְּשֵׁרִין לְהוֹצִיא הַדֶּשֶׁן
אָמַר מָר אֲחֵרִים פְּחוּתִין מֵהֶן כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ לֹא יִמְזוֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כְּמַחְלוֹקֶת בְּהוֹצָאָה כָּךְ מַחְלוֹקֶת בַּהֲרָמָה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מַחְלוֹקֶת בְּהוֹצָאָה אֲבָל בַּהֲרָמָה דִּבְרֵי הַכֹּל עֲבוֹדָה הִיא
מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לָךְ אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עֲבוֹדָה הִיא יֵשׁ לְךָ עֲבוֹדָה שֶׁכְּשֵׁירָה בִּשְׁנֵי כֵלִים
וְרַבִּי יוֹחָנָן גַּלִּי רַחֲמָנָא בְּכֻתּוֹנֶת וּמִכְנָסַיִם וְהוּא הַדִּין לְמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט
וּמַאי שְׁנָא הָנֵי מִדּוֹ בַּד מִדּוֹ כְּמִדָּתוֹ מִכְנְסֵי בַד לְכִדְתַנְיָא מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֶם לַמִּכְנָסַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ
וְרֵישׁ לָקִישׁ מִדּוֹ כְּמִדָּתוֹ מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן מִדּוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֶם לַמִּכְנָסַיִם מֵעַל בְּשָׂרוֹ נָפְקָא
נֵימָא כְּתַנָּאֵי עַל בְּשָׂרוֹ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר יִלְבַּשׁ לְהָבִיא מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט לַהֲרָמָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר לְרַבּוֹת בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁכְּשֵׁירִין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט
אָמַר רַבִּי שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בְּדָבָר חֲדָא דְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט וְעוֹד בְּגָדִים שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּהֶן קְדוּשָּׁה חֲמוּרָה תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן קְדוּשָּׁה קַלָּה אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר יִלְבַּשׁ

רש"י

אינה מביאה עגלה ערופה. דכתיב (דברים כא) כי ימצא חלל באדמה וגו' לרשתה ואין ירושלים ירושה דקסבר לא נתחלקה לשבטים: תלמודא. ראייה: הכי גרסינן בתורת כהנים ופשט ולבש יכול במצות יום הכפורים ת''ל בגדיו בגדים וגירסא שבהש''ס האריכה בלשונה שומעני כדרך יום הכפורים פושט בגדי קודש ולובש בגדי חול תלמוד לומר כו' וזהו פירושה ופשט ולבש האמור בהוצאת הדשן שבתפוח אל מחוץ למחנה הכתוב אחר תרומת הדשן ופשט את בגדיו ולבש בגדים וגו' יכול שמטיל עליו חובה לשנות בגדיו בין תרומה להוצאה אם בא להוציא דשן שעל התפוח אחר ההרמה מיד כדרך שהיא חובה על כהן גדול בחמש עבודות שביום הכפורים שמשנה בגדיו בכל העבודות בין זו לזו ראשונה בבגדי זהב שניה בבגדי לבן שלישית בשל זהב רביעית בבגדי לבן אף זה ישנה וזה שאין לו לשנות מבגדי לבן לבגדי זהב שהרי הדיוט הוא ואינו משמש בבגדי זהב ישנה בבגדי קודש שהרים בהן כמו שנא' ולבש הכהן מדו בד ויפשוט אותם וילבש בגדי חול שלו ויוציא הדשן: תלמוד לומר בגדיו בגדים ומה תלמוד לומר אחרים פחותין מהן. כגון שחקים או מפשתן שאינו מוצהב ואין דמיהם יקרים שהאפר מלכלכם כשנושאו חוץ למחנה גנאי למלך שיהא משמש בהן על המזבח בעבודת אכילה: אחרים והוציא לימד על הכהנים בעלי מומין. האי אחרים אכהן קאי כלומר כהנים שהן אחרים מרוחקים משאר עבודות כשירין לעבודה זו: אל ימזוג בהן לרבו. לפי שנתעשנו ונתלכלכו בבישול קדירה אף כאן לענין הוצאת הדשן אין כבוד המלך לשרת בהן שירות אחר: כמחלוקת בהוצאה. כשם שרבי אליעזר מכשיר בעלי מומין להוצאה כך מכשירן להרמה: שכשירה בשני כלים. והכא מדו בד ומכנסי בד הוא דכתיב: גלי רחמנא בכתונת ובמכנסים. ולימדך שאינה כשירה בבגדי חול שלו ומאליך אתה למד שהיא עבודה וצריכה אף מצנפת ואבנט: מאי שנא הני. דנקט מאחר שצריכין כלן לשתוק מנייהו ואנא ידענא מדכתיב בהו כהן עבודה היא: מדו כמדתו. כאן לימדך שיהא כתונת כהנים למדת קומתו לא נגררות ולא מסולקות והכי אמרינן בזבחים (דף יח.): ילבש על בשרו. משמע שלובש בעודו ערום שאין עליו אלא בשרו דאי לא תימא הכי על בשרו למאי כתביה: ולרשב''ל. דאמר דווקא כתבינהו ולמימרא דאינה צריכה ארבעה נפקא ליה הנך תרתי דרשות מלשון המקרא ששינה בלשונו שלא כתיב כתונת למימרא מדו כמדתו ושלא יקדים דבר למכנסים מעל בשרו יתירא נפקא ליה: על בשרו מה ת''ל. גבי הרמת הדשן כתיב ולבש הכהן וגו' והוה ליה למכתב ומכנסי בד על בשרו ומהדר נמי אולבש דרישיה דקרא מה ת''ל שוב ילבש במכנסים לרבות עוד לבישה כיוצא בה ומרבה שני בגדים החסרים כאן מכהונת הדיוט: רבי דוסא אומר. להביא ארבעה בגדי לבן ששמש בהן כהן גדול ביום הכפורים שכשרין להדיוט כל השנה ואתיא ילבש ילבש מהתם דלא תימא והניחם שם כתיב בהו לומר שטעונין גניזה דס''ל לר' דוסא והניחם שם שלא ישתמש בהן ליום הכפורים אחר כדאמרינן בפ''ק (דף יב:): אבנטו של כהן גדול. ביום הכפורים שהוא של בוץ לא זהו אבנטו של כהן הדיוט לעולם לפי שאינו משמש אלא בשל כלאים:

תוספות

יש עבודה שכשרה בשני כלים. אבל איפכא לא תקשי לך יש לך דבר שאינו עבודה וטעונה בגדי כהונה כלל דהא לא קשה דגזירת הכתוב הוא להחמיר שהרי אין בזה איסור אם לובש בגדי כהונה שלא בעידן עבודה דמסקינן לקמן בריש פרק בא לו (דף סט.) דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן וגדולה מזו אמרינן לר' יוחנן דבין הוצאה בין הרמה בארבעה כלים בין לתנא קמא בין לר''א דתרוייהו מודו דמקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט ואפי' הכי לר' אליעזר בעלי מומין כשרים להוצאה דלאו עבודה היא אע''ג דטעונה ארבעה כלים וקשה לי לריש לקיש דמוכח דלאו עבודה היא מדלא אצרכה קרא ארבעה כלים א''כ למה לי קרא לרבי אליעזר להכשיר בעלי מומין ומאי טעמא דתנא קמא דפסל בעלי מומין להוצאה ויש לומר משום דבעל מום חשיב כמו זר דס''ד אמינא וכי תעלה על דעתך שזר ובעל מום קריבים לגבי המזבח ולהכי צריך קרא לר''א והיינו טעמא דתנא קמא דפסל: מניין שלא יהא דבר קודם כו'. אף על גב דגבי כהן גדול נמי כתיב בפרשת אחרי מות ומכנסי בד ילבש על בשרו איצטריך למיהדר ולמיכתביה בכהן הדיוט דלא הוה ילפינן להו מהדדי כיון דחלוקים הם לכמה ענינים: ילבש לרבות מצנפת ואבנט להרמה. פירוש דהכי קאמר קרא לרבות לבישה אחרת כיוצא בה דההיא לבישה דקרא דכתיב ולבש הכהן מדו בד וכו' דהיינו שני בגדים אחרים וקשה לי גבי הוצאה מנלן דבעי ארבעה בגדים כיון דגבי הרמה לא נפקא לן אלא מהיקשא א''כ הדרינן ומקשינן לבישה דהוצאה לפשיטה דהרמה כדלעיל ואמרינן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מט:) דבקדשים דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש ויש לומר דשמא לא מיקרי קדשים אלא גופי הקרבנות אבל בגדי כהונה חוזרין ומלמדין בהיקש אי נמי ילבש ריבויא הוא ולא הוי היקש אלא אתא לרבות לבישה אחרת וכיון דלא פירש כמה בגדים הוא מרבה אם אחד או שנים אין זה אלא גלוי מילתא בעלמא דשני בגדים קאמר כדכתיב בקרא אי נמי כמאן דאמר בפרק איזהו מקומן (ג''ז שם) הימנו ודבר אחר לא הוי היקש דכיון דגמרינן הוצאה מהרמה למאי דכתיב ביה גמרינן נמי מיניה מאי דאתיא ליה מהיקשא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר