סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּלְמִבֵּית לַפָּרוֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם אֶל מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת הוּא דַּעֲבוֹדַת מַתָּנָה וְלֹא עֲבוֹדַת סִילּוּק הָא בַּחוּץ אֲפִילּוּ עֲבוֹדַת סִילּוּק
אִי הָכִי וַעֲבַדְתֶּם נָמֵי אֶל מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת הוּא דַּעֲבוֹדָה תַּמָּה וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה הָא בַּחוּץ אֲפִילּוּ עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה
וַעֲבַדְתֶּם הֲדַר עָרְבֵיהּ קְרָא
בָּעֵי רָבָא עֲבוֹדַת סִילּוּק בַּהֵיכָל מַהוּ לִפְנִים מְדַמֵּינַן לֵיהּ אוֹ לְחוּץ מְדַמֵּינַן לֵיהּ
הֲדַר פַּשְׁטַהּ מִבֵּית וּלְמִבֵּית
אֶלָּא מֵעַתָּה זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן לִיחַיַּיב אִיכָּא סִידּוּר בָּזִיכִין סִידֵּר בָּזִיכִין לִיחַיַּיב אִיכָּא סִילּוּק וְהַקְטָרָה
זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמְנוֹרָה לִיחַיַּיב אִיכָּא נְתִינַת פְּתִילָה נָתַן פְּתִילָה לִיחַיַּיב אִיכָּא נְתִינַת שֶׁמֶן
נָתַן שֶׁמֶן לִיחַיַּיב אִיכָּא הַדְלָקָה הִדְלִיק לִיחַיַּיב הַדְלָקָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא
וְלָא וְהָתַנְיָא וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ לִימֵּד עַל הַצָּתַת אֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת הַצָּתַת אֲלִיתָא עֲבוֹדָה הִיא הַדְלָקָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא
אֶלָּא מֵעַתָּה זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה לִיחַיַּיב אִיכָּא סִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים סִידֵּר שְׁנֵי גְזִירִין לִיחַיַּיב אִיכָּא סִידּוּר אֵבָרִים
וְהָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זָר שֶׁסִּידֵּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים חַיָּיב בְּהָא פְּלִיגִי מָר סָבַר עֲבוֹדָה תַּמָּה הִיא וּמָר סָבַר לָאו עֲבוֹדָה תַּמָּה הִיא
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב עֲבוֹדוֹת שֶׁזָּר חַיָּיב עֲלֵיהֶם מִיתָה זְרִיקַת דָּם בֵּין לְפָנִים בֵּין לִפְנַי וְלִפְנִים וְהַמַּזֶּה בְּחַטַּאת הָעוֹף וְהַמְמַצֶּה וְהַמַּקְטִיר בְּעוֹלַת הָעוֹף וְהַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם וּשְׁלֹשָׁה לוּגִּין יַיִן
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי עֲבוֹדוֹת שֶׁזָּר חַיָּיב עֲלֵיהֶן מִיתָה הַמֵּרִים אֶת הַדֶּשֶׁן וְשֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבִּפְנִים וְשֶׁבִּמְצוֹרָע וְהַמַּעֲלֶה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בֵּין דָּבָר כָּשֵׁר בֵּין דָּבָר פָּסוּל
לָמָּה מְפַיְּסִין לָמָּה מְפַיְּסִין כְּדַאֲמַרַן אֶלָּא לָמָּה מְפַיְּסִין וְחוֹזְרִין וּמְפַיְּסִין
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ כׇּל הָעֲזָרָה שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יַחְדָּיו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ
בַּמֶּה מְפַיְּסִין רַב נַחְמָן אָמַר בְּבִגְדֵי חוֹל וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ
רַב נַחְמָן אָמַר בְּבִגְדֵי חוֹל דְּאִי אָמְרַתְּ בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ אִיכָּא בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת דְּחָמְסִי וְעָבְדִי רַב שֵׁשֶׁת אָמַר בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ דְּאִי אָמְרַתְּ בְּבִגְדֵי חוֹל אַגַּב חַבִּיבוּתֵיהּ מִיקְּרוּ וְעָבְדִי
אָמַר רַב נַחְמָן מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן מְסָרוּן לַחַזָּנִין וְהָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָן אֶת בִּגְדֵיהֶן וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבַד

רש"י

ולמבית לפרוכת. אפסיק בין כללא לפרטא מבית לפרוכת הוא דעבודת מתנה כגון הזאות שבין הבדים דיום הכפורים ונתינת קטורת על האש: ולא עבודת סילוק. כגון הוצאת כף ומחתה שהכהן גדול מכניס שם לקטורת יוה''כ ומניח בין הבדים ואח''כ חוזר ומוציאן: אי הכי ועבדתם נמי מבית לפרוכת דעבודה תמה. כגון נתינת קטורת על האש: ולא שיש אחריה עבודה. הולכת כף ומחתה שיש אחריה חפינה והקטרה: ועבדתם הדר ערביה. לענין עבודה תמה שהוי''ו מוסיף לענין ראשון אבל עבודת מתנה לא מיהדר אלא אמבית לפרוכת דלקמיה דלא כתיב ביה וי''ו: עבודת סילוק בהיכל. והיא עבודה תמה כגון דישון מזבח הפנימי והמנורה ללוי מהו: מבית לפרוכת הוה ליה למיכתב. וכתיב ולמבית לפרוכת לעשות היכל כבית קדשי הקדשים ופטור על עבודת סילוק: אלא מעתה. דעבודת מתנה מיחייב בהיכל זר דמרביה ולמבית: זר שסידר. לחם ליחייב מיתה ואמאי אמרינן לעיל ד' עבודות ותו לא: איכא סידור בזיכין. בתריה כדכתיב (ויקרא כד) ונתת על המערכת לבונה זכה ולאו עבודה תמה היא: איכא סילוק והקטרה. עדיין לא נגמרה עבודתה עד שבת הבאה שיסלקנה ויקטיר הבזיכין: שסידר את המנורה. בבוקר היו מסלקין את הנרות של זהב מן המנורה לקנח אפרן יפה וחוזרין וקובעין אותם בה והרי עבודה תמה: הצתת אליתא. הצתת קיסמים דקים אם הוצרך להצית על המזבח באחת מן המערכות כגון שקרבה מערכה לכלות שנשרפה כל המדורה: ובכלי שרת. שיהא לובש בגדי כהונה ארבעה אם כהן הדיוט הוא ואם כהן גדול הוא שמונה שהרי נאמר כאן הכהנים וכל מקום שנאמר בני אהרן הכהנים בכהונם משמע בבגדי כהונתם: שסידר המערכה. עצים: איכא בתרה סידור שני גזירין. דילפינן להו לקמן (דף כו:) מקראי: איכא סידור אברים. דתמיד בתריה וכל זה מעבודת הסידור הוא: בהא פליגי. רב ורבי יוחנן רבי יוחנן סבר סידור שני גזירין עבודה תמה היא שסידור מערכת עצים תמה וגומרת היא בה וסידור האברים תחילת סידור אחר הוא ורב סבר לאו עבודה תמה דשם סידור אחד הוא: זריקת דם. המזבח בחוץ: בין לפנים. הזאה שעל הפרוכת: בין לפני ולפנים. שעל בין הבדים דיום הכפורים: בחטאת העוף. כתיב הזאה והזה מדם החטאת על קיר המזבח (ויקרא ה): בעולת העוף. כתיב מיצוי ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח (ויקרא א): והמקטיר. שהעולה כליל היא: והמנסך שלשת לוגין. שהיא פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש ואילו תרומת הדשן לא קתני והיינו כרב: בין דבר פסול. בהנך פסולין שפסולן בקודש דאם עלו לא ירדו משום הכי חשיבא הקטרה: כדאמרן. שהיו באים לידי מחלוקת: למה מפיסין וחוזרין ומפיסין. למה נאספין לפייס ארבעה פעמים ביום כדתנן במתניתין יפיסו על כולן באסיפה ראשונה מי יזכה לזה ומי לזו: להרגיש. להשמיע קול המון עם רב כמה פעמים שהוא כבוד למלך שנאמר בבית אלהים וגו': במה מפיסין. מה היו לובשין אותם הנאספין לפייס בגדי חול או בגדי קדש: בבגדי חול. והזוכה לעבודה פושט ולובש בגדי קדש: דחמסי ועבדי. אף על פי שלא זכו בגורל: מקרו ועבדי. עבודה בבגדי חול אותן שזכו לפייס: לחזנים. שמשין: באותם

תוספות

אלא מעתה זר שסידר את המערכה ליחייב. לא ידענא למאן פריך ומאי אי אמרת בשלמא יש כאן ונראה לי דפריך אהא דקאמר לעיל דאזריקה מיחייב אע''ג דאיכא בתרה הקטרה ומכל מקום מחייבת עלה כיון דבדם מיהת עבודה תמה היא א''כ אסידור מערכה ליחייב דליכא בתרה בסידור עצי מערכה מידי ומשני איכא סידור שני גזירין וכן יש לפרש כל הסוגיא והא דפריך לעיל גבי זר שסידר את השלחן ליחייב יש לפרש כן וקל להבין ומשני איכא בזיכין והני חשיבי כולהו כחד ולא דמו לזריקה והקטרה דהקטרה לא מעכבא: והמזה בחטאת העוף. משום דלא דמיא לאחרים שאין לו קבלה בכלי אלא אוחז בראש ובגוף ומזה ועוד שאין למזבח אלא דמה להכי נקטה באפי נפשה: והמקטיר בעולת העוף. תימה לי אמאי לא קאמר נמי והממצה בעולת העוף ועוד קשיא לי ליתני המקטיר בכל הקדשים ובתוספתא דזבחים עיינתי וקתני סתמא והמקטיר וקתני בה נמי והממצה בעוף ותוספתא שלי מוטעת היא וצ''ע בתוספתא אחרת ולפי הספרים שלי נראה לי דהכי פירושו והמקטיר בעולת העוף ואף המקטיר אף בעולת העוף ומשום דבחטאת העוף לא מיחייב אלא בהזאת דמה דלית בה הקטרה מה שאין כן בכל הקדשים קאמר דבעולת העוף חייב אף המקטיר דלא מיבעיא במיצוי דמה דאיתא נמי בחטאת העוף אלא אפילו בהקטרתה דליכא דכוותה בחטאת העוף ולא מיבעיא בהקטרה דשאר זבחים דשייך בכל הזבחים אלא אפילו בעוף דאיכא חטאת העוף דלית בה הקטרה אפילו הכי בעולת העוף חייב: זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים והמזה בחטאת העוף. כחד חשיב להו ומקטיר בעולת העוף הרי תרי וניסוך היין והמים הרי ארבע: והמעלה על גבי המזבח בין דבר כשר כו'. בכלל זה יש זריקה והזאות והקטרות וניסוך היין והמים שהרי כולן עולין על גבי המזבח:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר