בגמרא מבואר דינים שונים ביחס לחוזק הקורה, שתיהיה חזקה כדי לקבל אריח, ומחלוקת האם צריך שבפועל יהיה אפשר להניח קורה או שמספיק לומר "רואים" כאילו הקורה עשויה מחומר חזק.
כיום אין אנו מתירים את הרשות בקורה, אלא בצורת הפתח. גם בצורת הפתח ישנם הלכות ביחס לחוזקם של המזוזות כעת נתייחס רק למשקוף (קנה עליון).
נפסק להלכה שמשקוף של צורת הפתח לא צריך להיות חזק שיוכל להחזיק משהו, ומספיק קנה כל שהוא "ואפילו גמי מהני" גמי הכוונה לחוט דק, וזה המקור לחוט העירוב שמשמש כיום כמשקוף עליון. נחלקו הפוסקים ביחס לחוזקו של החוט:
המשנ"ב פוסק שאין חסרון בכך שהחוט מתנדנד ברוח, אך צריך שיוכל לעמוד ברוח מצויה, ובאם רוח מנתקת את החוט, המשקוף פסול גם כשאין רוח. ומביא שיש שמחמירים מסיבות שונות שאם החוט רק "מתנדנד" ברוח, צורת הפתח נפסלת. ולשיטתם צריך למתוח את החוט שלא ינוד ברוח מצויה.
היכן זה פוגש אותנו?
ישנם חוטים שונים שאפשר למצוא בעירובין השונים, חוט ברזל / חוט שזור / חוט חשמל / חוט דייג / חוט בלאי - החוט המומלץ ביותר הוא חוט ניילון בעובי 1.6 מ"מ - ישנם שיקולים רבים בבחירת החוט, אך אחד מן המעלות של חוט זה הוא, שניתן למותחו בצורה מקסימלית בקלות. (יש לשים לב, לפעמים הסרט שקושרים על החוט, גורם לתנודת החוט בעקבות התנגדות הסרט לרוח, ובמקום שיש רוחות עדיף לפעמים שלא לשים סרט סימון- ראה סרטון)
ומכאן המלצה לכל מי שיש עירוב באחריותו להשתמש רק בחוט זה, הוא פרקטי, ולא יקר. ניתן להשיגו אצל העוסקים בתחום במחיר של כ 180 ש"ח ל 500 מטר.
חשוב לציין ישנם הסוברים שכל המחלוקת הנ"ל האם תנודת החוט פוסלת היא דוקא אם החוט נמצא בין גבולות העמודים גם כשהוא זז. אך אם הוא יוצא מבין העמודים ויתכן ופסול גם למשנ"ב וחמור מכך אם יש ענף המוציא את החוט מבין העמודים.
וראוי לעורר על כך. משום שהתקלה מצויה מאוד!!
(כתב: הרב אברהם רינת)