דבר שראוי לשכיבה או לישיבה ולא יושבת בכך מהשימוש המיוחד לו, יכול להיעשות מדרס הזב; אבל תיבה שפיתחה למעלה אינה נעשית מדרס, שהרי כשירצו לפתוח את התיבה יאמרו לו עמוד ונעשה מלאכתנו.
טומאת מדרס שייכת בזב זבה נדה יולדת ומצורע, ונעשית בחמישה אופנים: זב שעמד, ישב, שכב, נשען, או נתלה; על כלי הראוי למשכב למושב או למרכב, בין שישב על גבי משכב או שכב על גבי מושב, הכלי נעשה אב הטומאה ומטמא אדם במגע ובמשא ובהיסט ומטמא כלים במגע. והנטמא ממשכב ומושב הזב מטמא כלים ובגדים בעודו נושא או נוגע במדרס, אבל אחר שפירש מהמדרס הינו ראשון לטומאה ומטמא אוכלים ומשקים בלבד.
(כתב: הרב אוריאל לוי)