וְרַבָּנַן שְׁגָגָה בְּמַאי רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כֵּיוָן שֶׁשָּׁגַג בְּכָרֵת אַף עַל פִּי שֶׁהֵזִיד בְּלָאו וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַד שֶׁיִּשְׁגּוֹג בְּלָאו וְכָרֵת אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר קְרָא אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם עַד שֶׁיִּשְׁגּוֹג בְּלָאו וְכָרֵת שֶׁבָּהּ וְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי קְרָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא מֵעַם הָאָרֶץ פְּרָט לִמְשׁוּמָּד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ לֹא שָׁב מִידִיעָתוֹ אֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ

אני מבין שכך יֵצֵא לפי ר' יוחנן:
אדם שעבר עבירה בידיעה מובהקת שיש כאן לאו, אך לא ידע שאותה עברה - יש בה עונש כרת, נחשב שוגג ומביא חטאת.
אך באותו ציור בדיוק, אם ידוע לנו למשל ששלשום אותו אדם אכל חמץ בפסח - בידיעה ברורה שיש כאן כרת - במקרה הזה גם רב יוחנן יסבור שלא מביא חטאת.
האם הבנתי נכון?