ה,ה הפסח נשחט בשלוש כיתות, שנאמר "ושחטו אותו, כול קהל עדת ישראל--בין הערביים" (שמות יב,ו)--קהל, עדה, וישראל. נכנסה הכת הראשונה, ונתמלאת העזרה--ננעלו דלתות העזרה. תקעו והריעו ותקעו. והכוהנים עומדין שורות שורות, ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב: שורה שכולה כסף כסף, ושכולה זהב זהב; ולא היו מעורבין. ולא היו לבזיכין שוליים, שמא יניחום ויקרוש הדם. [ו] שחט ישראל וקיבל הכוהן, נתנו לחברו וחברו לחברו; מקבל את המלא, ומחזיר את הריקן. והכוהן הקרוב אצל המזבח זורקו, זריקה אחת כנגד היסוד.
מדוע נקט עורך המשנה נוסח מקוצר :"מקבל את המלא, ומחזיר את הריקן" ולא 'נותן את המלא ומקבל את הריקן', או ליתר שלימות התיאור את שניהם, והרי כל כהן שאינו בתחילת או סוף השורה, נותן מזרק מלא לכהן שאחריו בשורה ואח"כ מקבל ממנו מזרק ריק, בדיוק כמו שהוא מקבל מזרק מלא מהכהן שלפניו ואח"כ מחזיר לו מזרק ריק ?
אמנם תחילה כשהכלי המלא הראשון מגיע לכהן הקרוב למזבח הוא זורק את הדם ואז מקבל תחילה את הכלי הבא המלא ולפני שזורק את הדם שבו הוא מחזיר את הכלי הריק הראשון, אם כן לכאורה מדובר בו, אך לפי זה הסדר היה צריך להיות :
שחט ישראל וקיבל הכוהן, נתנו לחברו וחברו לחברו; והכוהן הקרוב אצל המזבח מקבלו וזורקו זריקה אחת כנגד היסוד ומקבל את המלא ( הבא ) ומחזיר את הריקן...
לא ראיתי שמישהו התייחס לשאלת ניסוח זו. היש לכך סיבה חוץ מהקיצור ?