אם הקב"ה כותב אותנו לחיים טובים למה צריך שגם יזכור אותנו לחיים?

אולי מובן על פי מה שלמדנו בדף כ. ת"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים אמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו רבי יוחנן אמר אע"פ שאין זוכרה מעצמו (וברש"י: אלא לאחר שרואה בשטר נתן בלבו ונזכר שלא נשתכח ממנו כל כך שכשמזכירים לו נזכר אבל אינו נזכר לגמרי לא דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם:)

מבקשים מהקב"ה שיזכור אותנו בנוסף למה שיכתוב אותנו, שלא יהא רק כתוב לחיים טובים, אלא גם יזכור אותנו לחיים טובים, לפי רב הונא או לפי רבי יוחנן כל אחד לשיטתו.

ובלי קשר למי ששם לב הדף היומי בימי ראש השנה
ביום הראשון של ראש השנה היה דף פב וביום השני היה דף פג