שאדם נכנס לחצר או בית שאינו שלו ומתגורר בו, ואינו מברר אפילו למי הוא שייך, וכשנודע לו, - אינו מברר אם הוא מסכים שיתגורר בו מישהו, כי סתם להיכנס למקום שאינו שלו זו השגת גבול, גם אם אינו נהנה וגם אם חבירו אינו חסר, אך לא כל אחד מוכן שישיגו את גבולו וישתמשו ברכושו.
מדוע אין התייחסות אצל חז"ל להשגת גבול ובכלל מה דינה, האם היא כגזל וזכאי לפיצוי על כך ?
השאלה היא גם כמובן מה קורה כשהנהנה עושה זאת מחמת אונס, נניח אדם משתמש בבקתת קיץ ביער ששייכת למישהו כשאינו נמצא ואינו יכול לשאול לרשותו, בחורף מחמת הקור, האם פטור מתשלום או חייב.