אבקש הסבר כיצד למד רבי יוחנן
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קְרָא 'וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת-הַמֵּת יֶחֱצוּן' - אֵין חֲצִי נֶזֶק חָלוּק לֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.
היכן בפסוק נזכרות רשות היחיד ורשות הרבים שרבי יוחנן למד זאת מהפסוק ?
רש"י עה"ת כלל אינו מזכיר דרשה זו ומשמע שאינה פשט הכתוב.
נראה כאילו היתה לרבי יוחנן מסורת שכך הדין ואם כן מדובר באסמכתא בעלמא.
האמנם ?