שח הרב ב' שליט"א: היה זה לפני כעשרים שנה שיצאה אז קריאה מגדולי ישראל לאברכים להקדיש שעה שבועית ללמד רחוקים תורה ויהדות. ואכן נעניתי לקריאה והלכתי לשכונה הסמוכה למגורי בירושלים, ושם התחלנו כמה אברכים בארגון שיעורי תורה לעולים מרוסיה. בתוך כדי הודעות על השיעור, הגיע לשיעור יהודי מרוסיה שהוא פרופסור למתמטיקה וביקש להצטרף לשיעור, רק התנה ב' תנאים, הוא לא מהול עדיין, ומבקש שלא ידברו איתו על ענין זה, וכן הוא נשוי לגויה, ומבקש שלא ידברו עמו גם על זה, באם אתם מסכימים לתנאים אלו אני אשמח להצטרף לשיעור. לא ידעתי מה מוטל עלי לעשות ביהודי הזה, האם ללמוד עמו, ומה ללמוד עמו כדי שישפיע עליו?

נסעתי לבני ברק למרן רבנו שליט"א וסיפרתי לו את כל הענין, שאלתי אותו מה לעשות למעשה. ואמר רבנו תלמד איתו פרק 'הזהב' בבא מציעא ואל תדבר איתו שום דבר על מילה וכו'. רק תלמד איתו פרק זה.

וכך עשיתי התחלתי ללמוד עמו בחברותא פרק הזהב, והוא שהיה מוכשר גדול הבין וקלט יפה, וכך למדנו כמה שבועות. עד ששבוע אחד הגענו לסוגיא של 'תגרי לוד', וכהקדמה לסוגיא אמרתי לו אתה הרי מתמטיקאי, וכנראה מאוד תהנה מהסוגיא הזו. והתחלנו ללמוד את הסוגיא, אך הוא לא קלט את הסוגיא, וכך חזרנו פעם שניה ושלישית אך הוא לא הצליח לקלוט, והיה לו צער גדול מזה, אך בזה הסתיים השיעור באותו יום [שהיה יום רביעי]. הוא חזר לביתו וניסה למחרת ללמוד בעצמו את הסוגיא שוב ושוב, ולא הצליח להבין.

ואז הוא נזכר שסיפרתי לו על ישיבת חברון ששם יש שלומדים כמעט כל הלילה, והחליט לנסוע לישיבה ואולי שם יסבירו לו את הסוגיא. הוא הגיע באישון ליל ו' לישיבה, והתבונן בלומדים, ואז ניגש לאחד הבחורים שהיה נראה לומד ברצינות, וביקש ממנו אם יכול ללמוד עמו סוגית תגרי לוד, והוא הסכים והחל ללמד איתו והסביר לו פעם אחר פעם אך הוא לא הבין.

וכך בשבת ניסה שוב ללמוד בעצמו, ואז הרגיש בנפשו 'שהערלה מפריעה לו להבין את הסוגיא', והחליט לקבל ע"ע למול.

ביום א' פנה לארגון 'ברית יצחק' שמתעסק בבריתות לאנשים מבוגרים, וארגנו לו באותו יום ברית. ביום רביעי של אותו שבוע שבו יש קביעות עם האברך, התקשר להודיע לאברך שאינו מרגיש טוב ולא יכול להגיע היום, ולא סיפר לו כלום על הברית.

ושבוע אח"כ ביום ד' ביקש מהאברך שיבוא ללמוד בביתו. ואכן הגיע לשם. ולמדו שוב סוגית תגרי לוד אך ראה זה פלא הוא הבין את הסוגיה, וקלט היטב את החשבונות והיו לו קושיות ותירוצים עד כדי חבורה שלימה. והאברך השתומם מאוד למראה עיניו, שלפני שבועיים לא הבין כלום וכעת הוא מבין כל כך טוב.

ואז אמר לו המתמטיקאי, אתה ודאי מתפלא מה קרה, וסיפר לו שהרגיש שהערלה מפריע לו, ונימול שבוע שעבר, ואח"כ הרגיש קדושה ושלח את אשתו הגויה מביתו, וכעת מרגיש כיצד זה עזר לו להבין את הסוגיא. אך שאל את האברך, מי נתן לך את הרעיון לעשות לי כזה תרגיל, שאני בעצמי אצטרך למול בלי שדיברתי איתך על כך.

אמר לו האברך יש יהודי צדיק בבני ברק ששאלתי אותו והוא אמר לי לעשות את זה. הלה חייך, שוב אתם עם הצדיקים שלכם, בבקשה תאמר לי בדיוק מי נתן לך את הרעיון. ואמר לו האברך אם אתה לא מאמין לי בוא נסע מחר לותיקין לבני ברק שם נשאל את הצדיק ההוא מהיכן ידע להציע את זה ותראה בעיניך ששאלתי אותו.

וכך עשו נסעו לותיקין לבני ברק, ואחרי התפילה נכנסו לרבנו שליט"א והאברך ביקש מרבנו, שהמתמטיקאי רוצה להגיד לרבנו חבורה בתגרי לוד, והסכים רבנו ונשא ונתן עמו, וכשסיים שאל רבנו במה הענין והציג האברך בפני רבנו את המתמטיקאי, וציין בפניו שזה האיש שדיבר אודותיו לפני חדשיים שאינו מהול, ולומד עמו, וזה החבורה שיצא לו.

כששמע רבנו שליט"א דבר זה חייך ואמר לו 'אתה כבר מהול'. והלה פרץ בבכי. ושאל את רבנו מהיכן יודע? ואמר לו רבנו ' כי אי אפשר להבין סוגית תגרי לוד כשיש ערלה' ואם הצלחת להבין את הסוגיא ברור שאתה מהול.

(כאיל תערוג)

מקור: מהאתר של דרשו