עוד נדבך לפולמוס הגבולות.

א.
בבא בתרא עד ב .
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיָיס וּמְהַלֵּךְ בְּיַמָּהּ שֶׁל סִיבְכִי וּבְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד לַיָּם הַגָּדוֹל וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפִיו שֶׁל לִוְיָתָן .....

ומדוע נזכרתי בו כעת ? בגלל הדף היומי בבא בתרא עד: המדבר על הימות והנחלים המקיפים את א'י.

וממנו להסברים שניתנו בספר "ים ודרום ירשה". ושם הוא דוחה את הסברו של רח'ק שנחל צין ונחל לבן הוא המשכו של הירדן המזרים את מי הירדן לים התיכון.

ןלמה ? כי "הם אינם המשכו - ועוד שאין אף בהם פעם מים. אלא כוונה נסתרת מאיתנו בדבריהם".
ובהערה 228 עמוד קמ כתב "ולעצם הדבר הנה הוא דברי אגדה ולא כפשוטם. או מעשה ניסים וכ'ו".

ב.
ועוד שם-
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ אֵלּוּ שִׁבְעָה יָמִים וְאַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁמַּקִּיפִין אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵלּוּ הֵן שִׁבְעָה יָמִים יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם וְיַמָּהּ שֶׁל חֵילָת וְיַמָּהּ שֶׁל חֵילָתָא וְיַמָּהּ שֶׁל סִיבְכִי וְיַם אַסְפַּמְיָא וְיָם הַגָּדוֹל וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה נְהָרוֹת יַרְדֵּן וְיַרְמוּךָ וְקֵירוּמְיוֹן וּפֵיגָה.

ונראה שיש להוסיף לדבריו אלו ולחזקם-
שהרי כל הסוגיא שם , וגם בדפים לפניה ולאחריה כולם דברי אגדה נשגבים מאיתנו
ומרמזים לרעיונות עמוקים [האם גם מציאותיים כולם או רק בחלקם, או רק משל ? -מחלוקת במפרשים. וראה בשוטנשטיין עג: הערה 16].

ולכך ישנה אפשרות לומר שגם הנכתב על הירדן והגבולות יש בהם דברי משל וחידה. ואת הגבולות הריאליים יש לנו ללמוד על פי התנך וחזל משאר המשניות והברייתות. כגון ברייתא דתחומי עולי בבל ואחרים. שהרי גם המסגרת הנתונה מסביב לגמרא זו יכולה ללמד על כוונתה.

ג.
ונעבור למישור נוסף.-
באם יש הסבר שקיימת זרימה תת קרקעית לים התיכון כנ'ל. הרד"ל, הדרך אמונה, וכן בשם רח'ק.

ואולי אכן היה כך בעבר אלא שכיום פסקה. כמו ימת החולה שבטלה. וכמו שמסביר בספר הנל לגבי ימות צפוניות נוספות בלבנון וסוריה שמימיהם בטלו-וכיום הם אדמה חקלאית, "חֵילָת וְיַמָּהּ שֶׁל חֵילָתָא וְיַמָּהּ שֶׁל סִיבְכִי וְיַם אַסְפַּמְיָא" [אל בחרה].

ואם כך - האם ניתן להעלות כהשערה שלפני שינויי המבול והמהפיכות הגיאולוגיות שהאיזור עבר, אכן היה נחל\נהר שזרם מכיון הרי אדום שבמזרח לכיון מערב חצה את כל הערבה ושפכו היה בים התיכון =הגדול.
והירדן במוצאו מים המלח התחבר לנהר זה וזרם עימו מערבה לים התיכון. והיינו הגמרא "שמתגלגל ויורד לים הגדול".

ולא .
אין זו השערה פראית ומופרעת. שכן זה מה שהגאולוגים טוענים. כמובן שאין מדובר על הגילאים והעידנים שבתיאוריות שלהם. אלא על עצם ההיתכנות של מאורע מעין זה - במבול וכדומה.

ציטוט -
"כ-2 ק"מ צפונית לכניסה לגן הלאומי עין עבדת, יוצר נחל צין 'ברך' בה פונה הנחל בזווית ישרה מצפון למזרח. ה'ברך' נוצרה בפעילות שביית נחלים קדומה, בה שבה נחל צין את מימיו של-
נחל קדום וגדול, שזרם לפני התהוות הבקע הסורי-אפריקאי מהרי אדום לכיוון מערב אל הים התיכון."

ד.
מופרך דמיוני מיותר - כל מה שתגידו יש לו אחיזה .
ומ"מ - תיאוריה מעניינת לא בהכרח אמיתית,ואולי אפילו בהכרח מוכחשת. ועדיין בין שאר התיאוריות וההסברים לנ'ל הפרחתי כאן עוד רעיון לשלל הדיעות, המזמין הוכחות או הפרכות.

ה. עוד רעיון מוזר.
והועלו גם פתרונות נוספים - שרבים דחו, למשל שהים הגדול הכוונה לים סוף.
כך היא הצעתו של י,נ, מלצר בספרו "תגל הערבה",
אולם גב הערבה , נמצא ברום של כ־205 מ' מעל פני הים (מדרום לנחל חיון)
היינו שלדעת אלה הטוענים שהירדן זרם לים הגדול- לים סוף, יש לומר היה כאן שינוי גיאולוגי עצום.

וכדי שתתאפשר זרימה מים המלח דרומה לים סוף, יש צורך בשיפוע רצוף היורד מצפון לדרום. ןלכך יש שתי אפשרויות:

** או שבקע הערבה היה עמוק\נמוך יותר במאות מטרים. לפני שהתמלא בסחף העצום מהנחלים המתנקזים לאגן הניקוז שלו. [ואכן- כמויות הסחף של הנחלים פארן חיון צין ונקרות- הם עצומות. נחל פארן מנקז שטח של כ 4000 קמ"ר].

.** או - שמיפלס ים המלח היה גבוה ב600 מטר, היינו מ 400- ועד ל 200+.
דבר שמעורר קשיים רבים.

ועוד שאלה.
המחבר שם בעמוד קלח מנמק ומסביר יפה שהירמוך הוא הליטאני !
אפשר שזו אמת . אך מעבר להסברים מתבקשים מקורות נוספים שסוברים כך.
שכן דעה זו היא כנגד כל המקובל על העוסקים בנושא. ואולי יש - ולא נודע לי.

.