ירושות - וקטורת ביוהכ"פ.

א.
הדין שהבעל יורש את אשתו נלמד ע"י גורעין 'ומוסיפין' שהיא אחת מהמידות שהתורה נדרשת.

....אֶלָּא אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלַת שְׁאֵרוֹ לוֹ קָא סָבַר גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין. רשבם-ודרוש הכי ונתתם את נחלת שארו לו.

את השימוש במידה זו מוצאים אנו בש''ס 5\6 פעמים [אולי יש עוד].
וכאן בבא בתרא קיא זו הפעם השנייה.

והפעם הראשונה היא ביומא מח. והיא קשורה לעבודת הקטורת ביום הכיפורים .
הנידון שם הוא: באם הקטורת נפלה מחופניו לרצפה האם מותר לאספה ולהקטירה, כשם שמותר לאסוף מהרצפה דם הפר שנפל מהכלי לרצפה. כלומר האם יד הכהן דינה ככלי שרת או לא.

והכשרת הדם שנפל מכלי שרת הגמרא לומדת ע"י גורעין ומוסיפין ל -
וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר ..׃בהעברת המ'
וכאילו נכתב 'דם מהפר'.[ויקרא ד, ה].

ב.
ועוד על - מי שאינו מוזכר כיורש, במפורש בתורה ?
הקרובים ביותר לנפטר- הם אלו מבין כולם שאינם מפורשים :
1. בן הנפטר -
2. אבי הנפטר -
3. ובעלה של הנפטרת - ולמה ?

ועל דין ירושת הבעל את אשתו הנלמד בגורעין ומוסיפין.
הלכה למעשה - האם זה דאורייתא או רק מדרבנן ?
מחלוקת בגמרא ובפוסקים בין הרמבם והראבד ורבים נוספים.

הרחבה בקישור, בהודעה הראשונה סעיף א.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=62365&p=801420#p801420