'גורעין ומוסיפין ודורשין' היא סוג של דרשה מתקופת התנאים או שהחלו להשתמש בה רק בתקופת האמוראים ? מדוע אינה כלולה במידות שהתורה נדרשת בהן לרבי ישמעאל, או שמא היא כלולה בשיטת הדרשות של רבי עקיבא של ריבוי ומיעוט ( שהרי גורעין הוא סוג של מיעוט ומוסיפין הוא סוג של ריבוי ודורשין הוא הסבר מדוע מרבים ומדוע גורעין ) ?
במקום אחר דרשו כך לגבי 'ולקח מדם הפר' שאין לקחת מדם שנשפך על רצפת העזרה אלא רק דם שבא ישירות מהפר וכאילו כתוב 'ולקח דם מהפר', וזה נובע גם מסברא (=דורשין ) האומרת שדם שנשפך על הרצפה כבר אינו דם הפר, והסברא הגיונית -טבעית, כלומר שדם שבא במגע עם גורם כלשהו ( הרצפה במקרה זה, חוץ מהמזרק בו הוא נאסף ) מגיב אליו ומאבד את חיוניותו כ'דם-חי' ולכן פסול, כלומר מאחורי דרשות מעין אלו מסתתר ועומד היסוד ההגיוני שב'דורשין'.
האם גם במקרה שלנו ניתן להסביר זאת כך ? עיינו ותמצאו.