א.
סנהדרין ד.
...וְאָמַר רַב הוּנָא מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי קַרְנֹת קַרְנֹת קַרְנֹת הֲרֵי כָּאן שֵׁשׁ אַרְבַּע לְמִצְוָה וּשְׁתַּיִם לְעַכֵּב
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים קַרְנוֹת קַרְנַת קַרְנַת הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע שָׁלֹשׁ לְמִצְוָה וְאַחַת לְעַכֵּב..

הציטוט הנ''ל גרר שאלה שנשלחה לרשבא וביקשה את חוות דעתו וז''ל:

תשובה רלב
שאלה אם נפסל ס״ת בחסרות ויתרות שיהיה כנגד המסורה...ואין אנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם שכך אני מקובל ממך...אמנם אני איני תמה על פסוקי דרשות של הגדה כדאמר. אבל קרנת קרנת חושש אני להם כיון שב״ש וב״ה מודים להם ולא נחלקו אלא ביש אם למקרא או יש אם למסורת ושניהם עושין דין ע״פ החסר והיתר.
ודעתי היה לתקנם אלא שאני ירא בדבר ואשמר לי עד יבא דברך ויורנו. ובסכות בסכת מצאנוהו בספרינו כמו שאמרו חכמים. הודיעני דעתך בזה:


תשובה מדעתי שכן האמת שאין מוסיפין וגורעין בכל מקום ומקום בספרים ע״פ המסורת וע״פ מדרשי אגדה לפי שנחלקו במקומות בארצות ע״פ חכמיהם הבקיאים בחסרות ויתרות וכמדומה לי אפילו במקרא ומסורת כמחלוקת בן אשר ובן נפתלי ובין מערבאי למדינחאי וכמדומה ....

ומ״מ בכל מה שבא בתלמוד דרך עיקר דין כקרנת קרנת וכבסכת לטוטפת ובן אין לו ביו״ד דרשינן עיין עליו מדלא כתיב בלא יו״ד כמו מאן בלעם שעליו דנין עיקר ירושה שממשמשת והולכת בזה ודאי מתקנין המיעוט, וכן בכל מקום ומקום אפילו בחסרות ויתרות מתקנין המיעוט ע״פ הרוב דמקרא מלא דבר הכתוב אחרי רבים להטות.

ושנינו במסכת סופרים אמר ר״ל ג׳ ספרים נמצאו בעזרה ספר מעון וספר זעטוטי וספר הוא באחד מצאו מעון אלהי קדם ובשנים מצאו כתוב מעונה באחד מצאו זעטוטי בני ישראל ובשנים מצאו נערי באחד מצאו כתוב אחד עשר היא ובשנים אחד עשר הוא וקיימו שנים ובטלו אחד. ע''כ.
(ויש גירסא אחרת בתשובה זו).

השואל מתקשה דווקא כאן בשל ההלכההנלמדת ממפסוקים אלו, ולנוסח הפסוקים מסכימים גם בית הלל וגם בית שמאי.
וגם כאן דעת הרשבא שרוב הספרים קובעים ולא נוסח הגמרא .

ב.
שאלת הנוסח שלנו ושל הגמרא עלה כבר בתקופת הגאונים הראשונים ועד לאחרונים. והלכה למעשה כפי הכרעת הפוסקים
שהנוסח שלנו גובר אף על הנוסח בגמרא.
.
אבל משך הדורות היו מגדולי המפרשים והפוסקים שהתלבטו בעניין,
ובשבת נ''ה בגמרא : וְהָכְתִיב מַעֲבִירִים אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מַעֲבִירָם כְּתִיב.

וברש''י – קשה בעיני שם החכם הנזכר כאן כי אומר אני שטעות גדול הוא ולא גרסינן לה להא מילתא, שהרי בספרים מוגהים כתיב מעבירים וגם במסורה הגדולה במקום שמנויין שם כל התיבות דלא כתיב בהן יו״ד וקורין ולא נמנה זה והם מנויין ע״פ החשבון.

וזו אינה קשיא דהאי מעבירים לאו לשון עבירה הוא אלא לשון ויעבירו קול במחנה (שמות לו) וה״ק להו לא טובה השמועה אשר אנכי שומע את עם ה׳ מעבירים ומכריזין וקובלים עליכם והאי מעבירים לשון רבים הוא ואעם ה׳ קאי ולאו אבני עלי שהרי הם היו עוברים ולא היו מעבירים את אחרים.

ובתוספות - מעבירם כתיב – הש״ס שלנו חולק על ספרים שלנו שכתוב בהם (מעבירים) וכן מצינו בירושלמי בשמשון והוא שפט את ישראל ארבעים שנה מלמד שהיו פלשתים יראים ממנו כ׳ שנה אחר מותו כמו בחייו ובכל ספרים שלנו כתיב כ׳ שנה (שופטים טז).

היינו לרשי לא תיתכן מחלוקת בגירסאות ולכן"לא גרסינן". ולתוס' יש הבדל גירסאות, ולמרות זאת גירסא שלנו תקפה ואין משנים.
וע''ש בשבת נ''ה בגליון הש''ס לרשימה ארכה ע''כ.