הגמרא סנהדרין דף נ״ט ע״א שואלת על המונח ״דליכא מידעם דלעכו״ם אסור ולישראל שרי״, מגזל.״והרי פחות משווה פרוטה?״. מה הקושא? הרי רש״י בדף נ״ז ע״א בד״ה צערא בשעתא מי לית ליה, כותב על גזל פחות מש״פ: ״וישראל בישראל נמי אסור״, ורק אינו עובר משום דפחות מש״פ אינו בר השבה?

גם, מהו שיטת רש״י בגוי שגזל פחות מש״פ? חייב בהישבון או לא?
רש״י בדף נ״ט ע״א, בד״ה משום דלאו בני מחילה נינהו, אומר שהסיבה למה גוי חייב על גזילה פחות מש״פ הוא משום שגוים אכזרים הם ולא מוחלין אפ׳ על פחות מש״פ.משמע שגוי חייב להשיב גזילה פחות מש״פ. וברש״י בדף נ״ז בד״ה הנזכר למעלה משמע שגוי שגזל פחות מש״פ מגוי פטור מלשלם הואיל והוא נהרג על גזילה. ומשמע שזה כמו דין קם ליה בדרבה מינה/מיתה ותשלומין שאין מחייבים בנ״א בתשלומים במקום שיש עונש מיתה.