הגמרא לא פושטת שתי השאלות האלו. כשהגמרא מביא מחלוקת אביי ורבא לגבי תהליך מולך, לכאורה לשתיי האופנים אין הילד עובר ברגליו שכן רב יהודה אומר שאינו חייב עד שיעביר ״דרך העברה״ ולכאורה לפי שתיי האופנים הילד נישא, א״כ למה יהא נפ״מ אם הילד סומא או ישן? למה לא שאל על ילד חיגר, או נקטע רגליו? האם נאמר שיש איזה דין שהילד חייב להיות מוגדר כמהלך, בגדר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכו. ?