וּמְכֻוָּונוֹת לָהֶם דְּרָכִים וְכוּ' תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר
מִקְלָט הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הָרוֹצֵחַ וְיִפְנֶה לְשָׁם. אָמַר רַב כָּהֲנָא מַאי קְרָא תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ עֲשֵׂה [לְךָ] הֲכָנָה לַדֶּרֶךְ.

הרב כהנמן והחזו''א.
"מרן הרב מפוניבז' זצ"ל סיפר כי בכל פעם שדופק על דלת גביר - הוא שמח כאשר אינו בבית, כי נחסכת ממנו הבושה, הפנים המתכרכמות...

הוסיף הרב מפוניבז' וסיפר כי בדרכו לבני ברק, החמיץ לבו בראותו איך אוניברסיטאות
נבנות בצורה כה מהירה, לעומת, להבדיל אלף אלפי הבדלות הישיבות. הלך אצל מרן החזון איש זצ"ל ושאל לפשר דבר".

"שאלו החזון איש, מדוע התורה מצווה בערי מקלט "תכין לך הדרך", והיו צריכים להציב שילוט איך מגיעים לערי מקלט.
ומפני מה לא הורתה להציב שילוט לטובת המוני עולי הרגלים, שיידעו את הדרך העולה ירושלימה?"

"אין זאת – הסביר החזון איש – אלא שחשוב לנו שהרוצח יגיע במהירות לעיר מקלטו.
וככל שימעיט לפרט על על אירוע הרצח\הריגה כן ייטב. שהצינעה נאה לכך.

לעומת זאת נעדיף שעולי הרגל לא יידעו הדרך... יעצור העולה את החמור וישאל יהודי איך מגיעים לירושלים. ילדו של הנשאל יתעניין מה רצה האורח, ישמע על העליה לרגל וישאל את אבא למה לא יעלה גם הוא... כדי שבאמת יעסקו בזה ומשפחות נוספות יצטרפו לעלייה לרגל .

לכן התורה לא מקבלת את הכסף בקלות כדי שהנדודים וההידפקות על דלתי יהודים בתפוצות יביאו לכך שיהודים בקצה עולם ישמעו וישובו גם הם לעולם התורה ".