|
|
גּוּפָא אָמַר רָבָא זָר שֶׁאָכַל מִן הָעוֹלָה לִפְנֵי זְרִיקָה חוּץ לַחוֹמָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לוֹקֶה חָמֵשׁ וְלִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם אני לא מבין, הרי לעיל (יז:) רש"י כותב את ה' האיסורים: "זר שאכל מן העולה כו'. דוקא זר קאמר ואע''ג דכהן לגבי עולה זר הוא הכא זר דוקא קאמר דאי כהן בצר ליה חד לאו דהא חמש דקאמר חד משום חוץ לחומה דאתי בקל וחומר ממעשר וחד משום לפני זריקה דאתי בקל וחומר מתודה ושלמים וחד משום זר גמור אפי' לאחר זריקה דאתי בקל וחומר מבכור וכ''ש לפני זריקה וחד משום אוכל חוץ לקלעים דאתי בקל וחומר מחטאת ואשם וחד משום אוכל עולה ואפילו כהן ובתוך הקלעים וכל שכן זר חוץ לקלעים וחוץ לחומה אלמא לוקה חמש:" אז מה שואלת הגמ' כאן "לִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם"? הרי הזר כבר כלול בה' האיסורים! |