הכל תלוי במזל,
אפילו פרק שבספר תהילים.

א. נגעים ופגעים.
תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁיר שֶׁל תּוֹדָה – בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְצֶלְצֶלִים עַל כׇּל פִּינָּה וּפִינָּה וְעַל כׇּל אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאוֹמֵר ״אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹ׳״,
וְשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִין שִׁיר שֶׁל נְגָעִים.
מַאן דְּאָמַר דִּנְגָעִים – דִּכְתִיב: ״וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ״,
וּמַאן דְּאָמַר פְּגָעִים – דִּכְתִיב: ״יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף״.

וְאוֹמֵר: ״יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן״ עַד ״כִּי אַתָּה ה׳ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ״;
וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: ״מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, ה׳ מָה רַבּוּ צָרָי״, עַד ״לַה׳ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה״.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי, וְגָאנֵי. [שבועות טו ע''ב.]
פירוש- שר' יהושע בן לוי היה אומר שיר של פגעים (תהלים צא) עד פסוק 'כי אתה ה' מחסי' ,
וכן 'מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו' קודם ששכב לישון.
שכן מזמורים אלו נאמרים כיון שיש בכוחם לגרש\ למנוע פגעים ונגעים חלומות כרעים וכ'ו.

ב.
נחסרו ראשו וסופו.
כפי שראינו שגם פרק ג' מה רבו צרי וכ'ו נחשב לשיר של פגעים ונאמר בטקס הנכבד של קידוש העזרות וכ''ו. למרות כך הרי כיום אירע מזלו ומלבד בק''ש שעל המיטה [ לאשכנזים] - אינו נכלל באף אירוע שמחה, וחלילה צרה או בנקודות זמן אחרות . [י''א אותו בליל כיפור אחרי התפילה עם אמירת 4 פרקי תהילים א-ד.].

וגם כאשר כבר נכלל בק''ש, הרי מדלגים את פסוק הפתיחה. ובכתוב בגמרא מדלגים גם על פסוק הסיום.
בשלב מאוחר יותר [אחרי שכבר דילגו על הפסוק הראשון], וכדי להשלים מספר התיבות לשישים חזרו לומר שני מילים מהפסוק האחרון שנקטע באמצעו. ואמרו רק את המילים 'לה' הישועה'. ולא את - עַֽל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה.
אמנם כיום פחות מקפידים ע''כ, וברוב הנוסחאות בק''ש הפסוק האחרון מופיע ונאמר בשלמותו , אבל עדיין מדלגים על הפסוק הראשון..

ג.
60+60+60.
60 תיבות ביושב בסתר. 60 תיבות במה רבו. 60 גיבורים מסביב למיטת שלמה.
את הפסוק הראשון בפרק ג' מדלגין אולי כיון שהוא רק פתיחה בלי בקשה \תפילה. אבל כבר במהרש''א
[שבועות טו ע''ב]מביא בשם רש''י שגם במקדש לא נהגו לאמרו. [היכן הרש''י?]: ''נראה שלא אמרו האי קרא דלא שייך בבניין הבית שני, אלא מה רבו צרי וגו' עד סופה''. הכוונה שציון האירוע של בריחת דוד אינו קשור לתפילה בהר הבית. ואולי מכאן נמשכה ההשמטה גם לקריאת שמע, בנוסף לרצון לקשרו למספר 60 התיבות.

אמנם כפי הנאמר בגמרא גם ביושב בסתר אומרים [מההתחלה] רק עד ''עבור 60 מילים, בפסוק "כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי' [כולל] ועוצרים. ולפי הגמרא אין אומרים את שאר הפסוקים.
בפועל נוהגים היום[ האשכנזים] לאמור בק''ש את פרק צ''א כולו \ בשלימותו.

ד. וכך היו אומרים..
א מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י ׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ׃
ב ה' מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי׃
.....
ח ק֘וּמָ֤ה ה' ׀ הֽוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כָּל־אֹֽיְבַ֣י לֶ֑חִי
שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ׃
ט לַֽה' הַיְשׁוּעָ֑ה עַֽל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה׃

ובחז''ל-
מזמור, -קינה לדוד מיבעי ליה׳?
כי כשהיה עולה במעלה הזיתים אמר דוד זה המזמור, שנאמר:
ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה (שמואל ב ט״ו:ל׳). אם בוכה למה מזמר ואם מזמר למה בוכה?
אלא כיון שאמר לו הנביא: הנני מקים עליך רעה מביתך (שמואל ב י״ב:י״א),
אמר: שמא עבד [או נתין] או ממזר הוא מבני הבית שאינו מרחם עלי?
כיון שראה שבנו הוא חשב שירחם עליו ואמר: מזמור.

ובברכות י' א' .
דָרְשִׁינַן סְמוּכִים
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ, כְּתִיב: ״מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ״, וּכְתִיב: ״לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה״. הֵי מַעֲשֶׂה הֲוָה בְּרֵישָׁא? מִכְּדִי מַעֲשֵׂה שָׁאוּל הֲוָה בְּרֵישָׁא, לִכְתּוֹב בְּרֵישָׁא.

אֲמַר לֵיהּ: אַתּוּן דְּלָא דָּרְשִׁיתוּן סְמוּכִין — קַשְׁיָא לְכוּ, אֲנַן דְּדָרְשִׁינַן סְמוּכִים — לָא קַשְׁיָא לַן.
דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סְמוּכִין מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן — שֶׁנֶּאֱמַר: ״סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר״.

לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אַבְשָׁלוֹם לְפָרָשַׁת גּוֹג וּמָגוֹג [פרקים: ב' ג']— שֶׁאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם:
כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁמּוֹרֵד בְּרַבּוֹ?! אַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ בֵּן שֶׁמּוֹרֵד בְּאָבִיו? אֶלָּא הֲוָה, הָכָא נָמֵי הֲוָה.

**
זה לעומת זה.
ועדיין ראוי ליישב תמיהה זו. שכך יצא לאחד מתוך שני פרקי הפגעים, הנאמר בהקדשת העזרה,
ואעפ''כ נדחק לקרן זוית -[ק''ש על המיטה], וגם שם הוא מקוטע בראשו ובסופו.
ובנוסח עדות המזרח -חסר לגמרי - גם מק''ש .
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ג' פברואר 25, 2025 8:21 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.