ראיתי שמופיע בכמה ספרים להקשות מדוע רבינו הקדוש קרא לכל הסדרים בלשון רבים (זרעים, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות) לבד מסדר מועד בלשון יחיד (עיין שו"ת מים חיים לרבי יוסף משאש או"ח א, לה כמה תירוצים).

וחשבתי לתרץ בס"ד, שבעצם ישנו רק מועד אחד, והוא השבת קודש, ושאר המועדים קדושתם היא מכוחה של השבת, שהשבת היא שורש ויסוד כל המועדים.

וכעין זה בגור אריה ויקרא פרק כג פסוק ג (פרשת אמור)
"שכל המחלל את המועדים כו'. שגם הם נקראים 'שבת', והם ז' ימים; שני ימים של פסח, יום אחד של עצרת, יום אחד ראש השנה, יום אחד צום העשור, שני ימים של סוכות. והם ז' נגד יום השבת שהוא יום שביעי. והמחלל את המועדות שהם נכללים תחת השבת, כאילו חלל השבת, שהוא יום השביעי. והבן דבר זה היטב, ותמצא איך המחלל את המועדים כאילו חלל את השבת, שהמועדים הם חלקי השביתה, והשבת הוא כולל כל השביתה".

ויש לזה מקורות נוספים. ואכמ"ל.