מה גרם לרשי להתבטא בחריפות?
ליום השנה של רש"י.

בסוכה לה ע''ב :
וְאִם נָטַל [אתרוג תרומה] כְּשֵׁרָה לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה הֲרֵי יֵשׁ בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה ...

וברש''י הרי יש בה היתר אכילה. לכהן וישראל נמי נפיק בה אם לקחה מכהן הואיל ויכול להאכילה לבן בתו כהן
אבל פדיון אין לה להיות ניתרת לאכילת ישראל והאומר כן רשע הוא:


ב.
לפי הידוע הרי זו הפעם היחידה שבה רשי מתנסח בחריפות כנגד דעה השונה מסברתו.

וכבר ציינו לציטוט זה היוצא דופן בלשונות רשי. שכן כרגיל גם בנושאים שהוא חולק בהם על מפרשים אחרים, תמיד הניסוח יהיה רגוע ומתון יותר. וכאן הוא המקום היחידי בפירושי רשי המתבטא בנימה חריפה ובלשון גנאי. והוא לשון יחידי בפירושי רשי.

בד''כ ניסוחיו של רשי תואמים את פירושו לנאמר בחזל
ע''ז יט ע''ב:

"אָמַר רַב הַמְנוּנָא אָמַר רַב שֶׁאֲפִילּוּ שִׂיחַת חוּלִּין שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכָה תַּלְמוּד שֶׁנֶּאֱמַר וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל..
וברשי : שיחת חולין. של חכמים צריכה תלמוד כדי להתלמד לדבר בלשונם שהוא בלשון נקיה ועושר ומרפא:

ובמפרשי רש' רבו הנימוקים לכינוי 'רשע' דווקא כאן.ועיין כאן


ג.
ולעניני הדף באותו נושא ובמהופך. עבודה זרה לד ע''א.
ללשונו החריפה של התוס' על החולקין עליו בדין שימוש בשמרי יין יבשים
בסוף ד''ה 'דורדיא'.

"..וכתב ר''ת:
והמורה יורה. כבן סורר ומורה.
ועלי יערה רוח הבורא".

וכאן יש שתי גירסאות "יורה "בה'. והמשמעות המורה היורה = הפוסק כך הריהו כבן סורר ומורה.
לגירסא השנייה הביטוי חמור בהרבה .
"יירה" בשתי 'יודין' והוא מלשון יריה והריגה. היינו דין מוות למתיר .

ד.
על רשי דמותו חסידותו ומפעלו הענק בפירושיו נכתב רבות ונציין פרט אחד משלל חידושיו ,והוא מחידושי הלשון הרבים שיצר,

מלים כה פשוטות ושגורות כהצלחה, הסכמה, שאיפה, תמיכה, מאסר, שקידה, רעידה, יהדות, הפוך, באור, תכוף, מתעקש, תמוה, פרידה, בדחן, פרשן, שתקן, קצור, גמגום, גביה, תחבושת ועוד ועוד – אין להן מקור אחר קודם לרש"י?"

וגם את המילה *קונטרס: רש"י הביא מילה זו לעברית משפה אחרת ממשפחת השפות הלטיניות, והוא אחראי על התפשטותה הנרחבת. ולפירוש רש"י עצמו קראו במהלך הדורות "פירוש הקונטרס".