יומא סח ע''ב. והקדמת התפארת ישראל לקדשים.

התפארת ישראל בהקדמתו לקדשים בדבריו על עבודת יוהכ''פ מסביר ש-
"ומשלחו [העזאזל] ע״י איש עתי למדבר.. ומשלח גם גויות הפר והשעיר שישאום מחוץ לעיר לשרפן שם בו ביום.

ואח״כ כשהודיעוהו להכה״ג ע״י טעלעסקאפען שהגיע שעיר המשתלח למדבר, הולך לעזרת נשים וקורא שם פרשת היום. ואח״כ מקדש ידיים ורגליים ... "

כאן, המפרש אינו מפרט לנו מהו אותו 'טלסקוף'. ולכאורה ניתן לדמות שכוונתו למכשיר ראייה למרחוק משקפת או לטלסקוף המודרני שהתגלה רק במאה השש עשרה.
שכן התפארת ישראל מביא לפעמים בפירושו מענייני המדע. ואולי כוונתו לשפופרת המוזכרת בחזל.

ב.
טלסקוף = מגדל.
אבל בפירושו למשנה ביומא ו' ח'. הרחיב בהסברו:
אָמְרוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, הִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר. וּמִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר, דַּרְכִּיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין, וּמְנִיפִין בַּסּוּדָרִין, וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.

ופירש דרכיות -
"כמין [טעלעסקאפען], שהן בניין גבוה שהשומר מציץ מעליו למרחוק. ונקראין דורכיות משום שהבניין ההוא עשוי מדריגות מדריגות שדורכין עליהן כשעולין לשם:

וכאן ניתן להסביר את כוונתו ל"טֵלֶ - סְקוֹפּ (מלטינית: TELE – מרחק, SCOPIUM – צפייה) והוא אמצעי לצפייה בעצמים רחוקים - היינו לצפות בסודרין המונפים.

ובמקרה שלנו הכוונה "לבניין גבוה". ויש להניח שגם בהקדמתו לכך התכוון - אלא שקיצר בדבריו.

אגב -
למילה "דַּרְכִּיּוֹת" יש גירסאות שונות, וממילא גם מקור ושורש המילה משתנה.
אבל לכולם מדובר במבנה מסויים המאפשר ראייה למרחק.