אָמַר רַב כָּהֲנָא אֲבָנִים שֶׁל קְרָנוֹת חֲלוּלוֹת הָיוּ דִּכְתִיב וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיֹּת מִזְבֵּחַ הָכָא נָמֵי אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אָמַר רַחֲמָנָא אֶלָּא דְּמַחֵית מִידֵּי מִתּוּתֵיהּ וְשָׁקֵיל לֵיהּ הָכָא נָמֵי דְּמַחֵית מִידֵּי מִתּוּתֵיהּ וְשָׁקֵיל לֵיהּ
רב כהנא 'מחדש' לנו שהקרנות היו חלולות עפ"י הפסוק בזכריה. חידוש זה לא היה ידוע לכאורה מהתורה, ואינו נזכר כלל בתיאור המזבח במסכת מידות ומקבילותיה.
אולם עד כמה שהדבר מפתיע, זכריה לא היה הראשון ואינו היחיד שכתב זאת. קדמו יחזקאל הנביא בפרק מג, יג-יז בתיאור המזבח :
"יג וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה-רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ. יד וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד-הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד-הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה. טו וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִאֵיל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע. טז וְהָאֲרִאֵיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו. יז וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ חֲצִי הָאַמָּה וְהַחֵיק-לָהּ אַמָּה סָבִיב וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים."
למעשה זו סוגיית מנחות צז, וכאן אני מתייחס רק לעניין הקרנות. רבי יוחנן שם מזהה את הביטוי וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד כמדבר על הקרנות, ולא הוא ולא במהלך הסוגיה שם לא ניתן הסבר מילולי לביטוי זה ( כמו גם לשאר הביטויים שבפסוקים שבקטע ) וכתוצאה מכך לא הבינו פרשני המקרא מה משמעות ביטוי זה ולכן כל אחד פירש מסברתו הטובה באופן אחר ( רד"ק, הגר"א, מלבי"ם, שטיינזלץ מיצאו בדבריהם)
אומר כאן בציניות שלו הם למדו לימודי ליבה אולי היו מבינים את הביטוי...
רש"י מסביר שזרת היא חצי אמה, ומידת הקרנות ניתנה מהמרכז אל ההיקף כך שאורכן ורוחבן היה אמה, בלי להסביר את פשר הדבר. וזה באמת מוזר שכך הנביא יחזקאל תאר את הקרנות, במקום לתת את מידת אורכן רוחבן וגובהן.
אילו למדו אז שירטוט טכני הם היו יודעים שכאשר נותנים מידה של צינור חלול, לא נותנים את מידתו באורך ורוחב כמו בקוביה אלא בקוטר ואו רדיוס ממרכזו. אם כן סיבת המדידה שתאר יחזקאל נובעת מהיותן חלולות והדבר פשוט מאד, ומשמעותו המילולית של הביטוי היא ו[גובה ] הדופן של הקרן שהיא גבולה מסביב לחלל, מגיעה עד שפתה העליונה שהיא גם פיתחה מלמעלה, וכמובן בלי צורך לומר ( כי על זה מדבר הנביא בכל הפסוק, על המדרגות בהן נעשה שימוש באמות של חמישה טפחים ) שהוא אמה של חמישה טפחים, וכניסת הקרנות היא כאמור נמדדת ברדיוס מהמרכז והוא חצי אמה שהיא זרת האחד, ולכן האורך והרוחב הם אמה של ששה טפחים ( ולא כרש"י חמישה טפחים )
לכאורה ההסבר מאד פשוט, אבל :
א. רב כהנא לא התייחס ולא הזכיר פסוק זה למרות שקדם לפסוק בזכריה. ההבדל ביניהם הוא שיחזקאל אינו מציין שום שימוש לקרנות החלולות ואילו זכריה מציין שהיה להן בית קיבול לניקוז שיירי הדמים ולנסכים ( עיין ברש"י על אתר ובזכריה ).
ב. הסוגיה במנחות לא קישרה את הזיהוי של הביטוי לקרנות עם דברי רב כהנא ולכן לא רש"י ולא שאר פרשני הגמרא והמקרא ( חוץ מהרמב"ם לענ"ד שמבסס את תיאור המזבח על מסכת מידות וסוגיית מנחות צז במשולב ) לא הבינו את הביטוי כנ"ל,
המעניין הוא שרב כהנא היה לבסוף - לאחר שעלה לא"י, תלמידו של רבי יוחנן, וכנראה שאת דבריו בעניין הקרנות החלולות אמר לפני שעלה ארצה, והסוגיה במנחות צז היא הסוגיה היחידה בבבלי שהובאה מא"י ועוסקת במשנה ממסכת כלים בסדר טהרות וחוץ מדברי רבי יוחנן היא אנונימית לגמרי מה שאומר שיתכן שנערכה בתקופה מאוחרת אולי סבוראית אפילו, ורואים שגם עורכי הסוגיה אינם מתייחסים כלל למשמעות המילולית של הביטויים בפסוק יג והבירור שלהם מבוסס כולו על ברייתות ומשניות מה שמעלה את השאלה אם בכלל הבינו מילולית את תיאור המזבח. הסוגיה כולה מוזרה מאד כי התנאים אינם מסבירים כלל את דבריהם ורבי יוחנן רק מזהה שמדובר במדרגות המזבח בהן נעשה שימוש באמה של חמישה טפחים אך לא אומר בפירוש אם מדובר בכניסות או בגובה שלהן מה שיצר את מחלוקת רש"י רמב"ם ואי ההבנה וריבוי הפרשנויות של פרק מג ביחזקאל.
הסוגיה גם לא באמת מבררת את הסברו של רבי יוחנן למחלוקת התנאים עצמה לגבי כלי המקדש ושנראה כאילו אינה בכלל פשט הכתוב.
הרמב"ם אמנם מציין בתיאור המזבח בהלכות ביה"ב שהקרנות היו חלולות אך לא מציין שום שימוש של חלליהן, והיות וגם אין בשום מקור תנאי איזכור לשימוש שכזה, הרי שלגביו נקבי ניקוז היו רק ביסוד בקרן הדרום מערבית, והוא מסתבך בשאלה מה הם ניקזו - את שיירי הדמים או הנסכים, ולכן גם בשאלה לאן ניסכו.
אכמ"ל. במאמר על השינויים במבנה מזבח העולה שנמצא הן בזבחים נד, נט מנחות צז מידות לה, בחלון המאמרים אני מתייחס לכל העניינים הללו בפירוט ומי שרוצה להבין את כל הקשיים והפתרון ( לשיטת רס"ג ) ייאלץ לקרא אותו, והוא ארוך ולא כ"כ פשוט וגם לי אין תשובות לכל השאלות שהעליתי בו, אבל חשיבותו בעיקר בדיונים שבו ובמקורות שניתן להשתמש בהם וללומדם. אשמח לענות לשאלות והערות לאחר קריאת המאמר ולתקן אם צריך מה שצריך...