רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן רָבוּעַ מָה לְהַלָּן ( בתיאור מזבח העולה ביחזקאל מג ) מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד אַף כָּאן ( בתיאור מזבח העולה במשכן ) מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד.
לא רש"י ולא שום פרשן מסביר מדוע מתאר יחזקאל את המזבח כך שמידות שטחו נמדדות מהמרכז.
באשכול על קרנות המזבח החלולות ובמאמר על השינויים במבנה מזבח העולה הסברתי שגוף חלול נמדד בד"כ ממרכזו ע"י מידת רדיוסו או ע"י קוטרו. אי לכך הנביא מתאר את הקרן בביטוי 'וגבולה ( כלומר דופן הקרן החלולה שהיא גבול החלל ) אל שפתה ( מגיעה למעלה בקצה העליון שלה אל שפת הקרן ) סביב ( שכן הדופן מקיפה את החלל שבתוכה מסביב ) זרת האחד ( שהיא חצי אמה כלומר זה הרדיוס של הקרן שהיתה מרובעת ואורכה אמה ורוחבה אמה ). עד כאן פשוט.
אך האם גב המזבח היה חלול במרכזו כמו הקרן שבגלל זה נמדד ממרכזו אל ארבעת רבעיו ?
א. המזבח בבית המקדש היה אטום ומלא אבנים, אולם במשכן - מחציתו העליונה נעשתה מקוביית רשת נחושת שהיא המכבר, כאשר בגב המזבח - אמת הקרנות ואמת הילוך הכהנים שבהיקף נעשו מעצי שטים מצופים נחושת שהוצמדו לרשת הנחושת מבחוץ, וכך גם שלושת האמות העליונות שבדופן שאותן עשו עם צורות קישוטים בנחושת המצפה. לוחות העץ מצופי הנחושת הללו שבגב המזבח ובדופן הם הכרכוב. רשת המכבר היתה בגובה ארבע אמות והגיעה עד אמה מתחת לכרכוב שבדופן. הכרכוב בגב המזבח לא נעשה במקום המערכה ושם היתה רק רשת הנחושת של קוביית המכבר כך שאפר הקרבנות שנשרפו על הרשת שהיוותה כמין אסכלה, נפל מבעד לחורי הרשת לחלל המזבח ( שהיה 'נבוב לוחות' ) ובהדרגה מילא אותו, כלומר מרכז גב המזבח אכן היה חלול ( כל זה לשיטת רבי יוסי שגובה המזבח היה עשר אמות, אך לשיטת רבי יהודה שטח המזבח היה גדול אבל גובה הכרכוב היה רק אמה והמכבר היה בגובה אמה וחצי בלבד ) וזו היתה סיבה להתרגל מדוד אותו מהמרכז להיקף וכנראה שיחזקאל רק המשיך במסורת מדידה זו.
מעניין כמובן לציין שרבי יהודה מיסד את דרשתו על ( לכאורה ) היקש בין דברי הנביא לכתוב במקרא בעוד שאנו רגילים להיקשים במקרא עצמו ולא בין הנביאים למקרא, אבל יתכן שרבי יהודה לא מתכוון לומר שמדובר בהיקש אלא בצורת תיאור זהה שנמשכה במסורת אצל הכהנים.
ב. אנו אמונים על קיום ארבע ( או שלשה ) מוקדי אש ( =מערכות ) על המזבח ( דנו בעיקר בזה של הקטורת ומיקומו ). יתכן אפוא שהתיאור בארבעה רבעים תואם לקיום מערכות האש או קשור בהן. בהקשר זה כדאי לראות את תמונת המזבח שנמצא בהר עיבל שיש לו היקף ומרכז חלול ג"כ שצורתו כצורת האות H באנגלית כאשר הבליטות מן הצדדים מתאימות לחלוקה לארבעה רבעים של רשת נחושת שהונחה על שטח גב המזבח ויתכן ונועדו לאפשר גישה למרכז המזבח לצורך שליטה באש ובקרבנות. הצילום נמצא בסוף המאמר על השינויים במבנה המזבח. וצ"ע