הַאי מַאן דִּבְשַׁבְּתָא יְהֵי בְּשַׁבְּתָא יְמוּת עַל דְּאַחִילוּ עֲלוֹהִי יוֹמָא רַבָּא דְּשַׁבְּתָא אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא וְקַדִּישָׁא רַבָּא יִתְקְרֵי.
רש"י
וקדישא רבה יתקרי – שיהא פרוש וקדוש דכתיב (שמות כ) ויקדשהו:
מהרש"א
על דאחילו כו׳. .. ורבא בר שילא דקאמר וקדישא רבה יתקרי אינו דומה דפליג ונראה לפרש דה״ק משום דמצינו הרבה בני אדם דנולדו בשבת ואינן מתים בשבת קאמר רבא בר שילא דלא אמרו כן דמת ג״כ בשבת אלא בצדיק דקדישא רבה יתקרי דהקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כדאמרי׳ פ״ק דקדושין הגם שבלידתו נתחלל שבת על ידו במותו יתקדש שבת על ידו כדאמרי׳ בפירקין דלעיל תינוק בן יומו חי דהיינו ביום שנולד מחללין עליו את השבת דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו את השבת וכדאמרי׳ פ׳ ב״מ שמת דוד בשבת:
אלף בית רש"י
יש לעיין בפסוק שהביא רש"י הכתוב בעשרת הדברות שבחומש שמות, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
וקשה שבדרך כלל כשמביא רש"י ראיה וכדומה מן התנ"ך מביא את המקום הראשון ששייך לעניין, ומדוע כאן לא הביא מהמקום הראשון בתורה שכתוב על קדושת השבת בבריאת העולם בבראשית – וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
עוד מדוע מוסיף רש"י את הלשון – פרוש, כשבגמרא כתוב רק קדישא, וכן מדוע נצרך לראיה דכתיב ויקדשהו, הרי קדושת השבת היא דבר מפורסם לכל.
עוד יש לדייק בדרך שהביא את הפסוק, רק את המילה האחרונה בפסוק ויקדשהו, ולא כדרכו דכתיב על כן ברך וגו' או את יום השבת ויקדשהו שזה יותר ברור.
ונראה שמפני שבפסוק זה שהביא מעשרה הדברות כתוב יום השבת וכתוב במידת הרחמים בשם הוי"ה ולא במידת הדין אלקים כבריאת העולם, כי הרי המהרש"א פירש על שאמרו שזה במידת הדין שמפני שחיללו אתה השבת בלידתו, על כן ימות בשבת, ועל זה רב שילה אומר שלא כך אלא שנקרא קדישא רבא, לפיכך מיתתו היא במידת הרחמים בשם הוי"ה,
ועוד שבפסוק הראשון שבפרשת בראשית כתוב - יום השביעי ולא יום השבת, ובפסוק בעשרת הדברות כתוב יום השבת, והשם "שבת" היא ע"ש השביתה וזה כעין פרישה, והקדושה שנאמר בה - ויקדשהו, היא תוספת קדושה, וכפי שרש"י אומר פרוש וקדוש, וכתב רק את המילה "ויקדשהו" והרי פשטות הלשון היא על יום השבת וכאן כיוון רש"י לדרוש התיבה על האדם ולרמוז ולדרוש סמוכין בעשרת הדברות, שתיכף לתיבה – ויקדשהו, כבד את אביך ואת אמך וכו', ועל כן ויקדשהו את האדם הנולד בשבת מאב ואם, ויל"ע

לעילוי נשמת בתי הצנועה והחסודה אצילת הנפש קדישא רבא דבורה ע"ה נלב"ע כ"ג כסלו תשפ"ו

תודה רבה לכל המנחמים