הוא מקום האסור בשחיטת קדשים:
אָמַר עוּלָּא הַשּׁוֹחֵט עַל גַּגּוֹ שֶׁל הֵיכָל חַיָּיב הוֹאִיל וְאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת כׇּל זֶבַח מַתְקֵיף לַהּ רָבָא אִם כֵּן נִיכְתּוֹב קְרָא (אֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְלָא בָּעֵי אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לְמָה לִי לָאו לְמַעוֹטֵי גַּגּוֹ
וּלְרָבָא אִם כֵּן נִכְתּוֹב אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בַּמַּחֲנֶה (וְאֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לְמָה לִי לָאו לְאֵתוֹיֵי גַּגּוֹ
האמוראים התלבטו האם הסיבה לכך היא מפני שאינו קדוש בקדושת העזרה ואינו נחשב כחלק מ'פתח אהל מועד' או שנחשב כמו מ'חוץ למחנה'.
הציווי על קידוש המשכן :
י וּמָשַׁחְתָּ אֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְקִדַּשְׁתָּ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. יא וּמָשַׁחְתָּ אֶת-הַכִּיֹּר וְאֶת-כַּנּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ. (שמות מ י-יא)
הביצוע :
י וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. יא וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּמְשַׁח אֶת-הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיֹּר וְאֶת-כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם. (ויקרא ח י-יא)
לא נתבאר בכתוב אם ה'משכן' בפסוקים אלה כולל גם את יריעות 'אהל מועד' וכן את 'מכסה/י עורות האילים המאדמים ועורות התחשים'.
מאידך, ברור מהכתוב שקלעי החצר כמו גם עמודי החצר לא נמשחו ולא התקדשו, בעיקר מפני שהעמודים עמדו על גבול שטח החצר אך מחוץ לשטח החצר והקלעים תלו בגבול שטח החצר כך שדופן החצר לא נתקדשה. בשטח החצר התקדשו המזבח והכיור (וכל הכלול בהם).
כיצד נשאו את המשכן ? - על גבי עגלות הנשיאים.
בני מררי נשאו על גבי ארבע העגלות שקבלו מהנשיאים את קרשי המשכן, בריחיו עמודיו ואדניו (וגם טבעותיו) ויתדותיו, אך לא את עמודי החצר ואדניהם ויתדותם שנישאו על גבי עגלות אחרות. הסיבה - משקל הקרשים וגודלם היה עצום ולא היה ניתן לשאת גם את עמודי החצר המרובים על גבי ארבע העגלות העמוסות לעייפה.
בני גרשון נשאו את יריעות המשכן, יריעות אהל מועד, המכסאות וכן מסך פתח המשכן, על גבי שתי עגלות שקבלו מהנשיאים. ואילו את קלעי החצר ומסך שער החצר נשאו על גבי עגלות אחרות, מסיבה דומה לחלוקת המשא אצל בני מררי.

אם כן, לכאורה ניתן להסיק שיריעות אהל מועד והמכסאות נתקדשו בקדושת המשכן, שהרי לכן נשאו אותם יחד עם יריעות המשכן על אותן עגלות הנשיאים, כי לולא כן היה ראוי לשאתן עם קלעי החצר שלא התקדשו על גבי עגלות אחרות.

אם כן מדוע אסור לשחוט זבחים על גג המשכן העשוי מהמכסאות ?
לפי הנ"ל נראה אם כן שהסיבה היא לא מפני שלא התקדשו בקדושת המשכן אלא מפני שהמקום נחשב כמו מחוץ למחנה...( ואמנם באופן כללי נראה שהדיון תיאורטי בלבד ולא היה מעולם מעשי, כי מי שוחט על גג המקדש ? )
וצ"ע ואשמח לקרא תגובות ובקורת שמא אני טועה.