הרמב"ם פסק :
היה הקרבן של כוהן גדול, והיה אונן--נותנו לכל כוהן שירצה, ועורו ועבודתו לאנשי משמר: כיון שכוהן גדול האונן ראוי לעבודה, כמו שיתבאר--הרי זה עושה שליח לקרבנו.

לא ראיתי התייחסות של הרמב"ם לשאלה, מה הדין כאשר הכה"ג אינו ראוי כלל לעבודה, למשל כשאין לו את שמונת הבגדים ( כמו שהיה במרבית ימות השנה בתקופת בית שני, וכאשר הכה"ג עבד רק בימי המועדות )?
מה עשו כשהכה"ג היה חולה/זקן ולא היה מסוגל לעבוד, האם יכול היה כהן אחר לעשות את העבודה במקומו או שכבר מינו אחר תחתיו לכה"ג ? כמה זמן היה צריך היה הכהן להיעדר כדי שיחליפו אותו ? מה לגבי יום הכיפורים ? מה עשו בינתיים עד שמינו אחר תחתיו ( למשל לגבי מנחת חביתין, האם לא הביאו כשלא מינו ? ) ?

אמת מה נעדר היה כהן גדול בצאתו...לגימלאות/חופשת מחלה...וכדו'.