א.
"..אֲמַר לַהּ זִיל לִימְנוֹ בָּךְ יִשְׂרָאֵל יָמִים וְשָׁנִים.
אָמְרָה לֵיהּ [הלבנה] יוֹמָא נָמֵי, אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מָנוּ בֵּיהּ תְּקוּפָתָא, דִּכְתִיב וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים".

תמוהה היא ההערה 13 בשוטנשטיין כאן. וז''ל
"..עונות השנה נקבעות על ידי מרחקה של הארץ מן השמש..".

ב.
ומשפט זה אינו נכון. אין הדבר תלוי במרחק מהשמש. שהרי ארץ ישראל (וכל חצי כדוה''א הצפוני) בקייץ המרחק לשמש גדול מהמרחק ביניהם בחורף שאז הוא קרוב יותר.

בחורף: כדור הארץ קרוב ביותר לשמש: כ-147 מיליון ק"מ.
בקיץ: כדור הארץ רחוק ביותר מהשמש: כ-152 מיליון ק"מ.
ולהפרש של 5 מליון קמ''ר יש משמעות שולית לכדור הארץ - ביחס למרחק העצום של כ 150 מליון ק''מ.

ג אז מה כן ?.
קביעות עונות השנה לא נגרמות משינוי המרחק מהשמש,
אלא בגלל נטיית ציר כדור הארץ בהקפתו את השמש (בזווית של כ-23.5 מעלות).

בקיץ: קרני האור פוגעות בקרקע בזווית קרובה לישרה (אנכית).
כתוצאה מכך האנרגיה [כמות הקרניים] מרוכזת בשטח קטן ומחממת בעוצמה.

ואילו בחורף: קרני השמש פוגעות בקרקע בזווית חדה יותר (אלכסונית). והאנרגיה [כמות הקרניים] מתפזרת על פני שטח גדול והחימום חלש.
כמובן שגם למספר שעות האור יש השפעה לדבר.

והראייה-
שבזמן שבחצי הכדור הצפוני (בישראל) יש קיץ, בחצי הכדור הדרומי (באוסטרליה) יש חורף – למרות ששניהם נמצאים באותו מרחק בדיוק מהשמש באותו רגע.